מחקר חדש של מרכז טאוב בחן את התקצוב לתלמיד בחטיבה העליונה בחינוך הממלכתי בישראל, מתוך השוואה בין התקצוב בחינוך הממלכתי העברי, הממלכתי-דתי והממלכתי הערבי. המחקר התייחס לתקציב שמקצה משרד החינוך בלבד, ללא התקציבים שמעבירים לבתי הספר הרשויות המקומיות, ההורים והמלכ"רים. חוקרי מרכז טאוב, נחום בלס וחיים בלייך, התמקדו במחקר זה בשנים 2014–2022 ומצאו כי ישנם הבדלים ניכרים בגובה התקציב לתלמיד בחטיבה העליונה בין בתי הספר במגזרים השונים. אולם המקור המרכזי להבדלים אלו ניתן להסבר, ועיקרו נעוץ בנוסחאות גלויות המשמשות את משרד החינוך כאשר הוא מתקצב את החטיבות העליונות. לאחר פיקוח על הגורמים העיקריים המשפיעים על גובה התקציב לתלמיד, נמצא כי הפערים בין המגזרים השונים מצטמצמים במידה רבה.
מאמר זה הוא השלישי בסדרת מאמרים שמפרסם מרכז טאוב אשר בוחנים ומנתחים את היקף התקציבים המוקצים לכיתה ולתלמיד ומתארים את ההתפתחויות שחלו בתחום זה בכל הקשור לאי-שוויון בתקצוב.
שיפור משמעותי בהרכב החברתי-כלכלי של התלמידים בבתי הספר במגזר היהודי, בעיקר בחינוך הממלכתי-דתי
מן המחקר עולה שנכון לשנת 2022 קיים פער גדול בין המגזר היהודי למגזר הערבי בהרכב התלמידים בהיבט החברתי-כלכלי: 69% מהתלמידים בחינוך הממלכתי העברי ו-65% מהתלמידים בחינוך הממלכתי-דתי השתייכו לשני החמישונים המבוססים, לעומת 8% בלבד בחינוך הממלכתי הערבי. לעומת זאת, בחינוך הממלכתי הערבי 81% מהתלמידים השתייכו לשני החמישונים החלשים, אל מול 18% מהתלמידים בחינוך הממלכתי העברי ו-20% בממלכתי-דתי.
בתקופה שנבדקה במחקר חל שיפור בהרכב החברתי-כלכלי של התלמידים בבתי הספר במגזר היהודי, אך כמעט לא חל שינוי במגזר הערבי. מהנתונים עולה שהשיפור המשמעותי ביותר נרשם בחינוך הממלכתי-דתי, מ-52% ל-65% בשני החמישונים המבוססים.
עלייה בוותק המורים בחינוך הערבי וגידול במספר המורים בעלי תואר שני בכל המגזרים, בפרט בחינוך הערבי
המחקר מראה כי ישנה ירידה קלה בוותק של המורים בחינוך היהודי ועלייה משמעותית בוותק המורים בחינוך הערבי. כמו כן ישנו גידול בשיעור המורים בעלי תואר שני בכל המגזרים ובכל סוגי הפיקוח, במיוחד בחינוך הערבי, ולשינויים אלו יש כמובן השפעה על התקצוב: במגזר הערבי העלייה בוותק וברמת ההשכלה של המורים תרמה להגדלת התקצוב, ואילו במגזר היהודי, ובעיקר בחינוך הממלכתי העברי, הירידה בוותק מאזנת מעט את הגידול בהוצאה בשל העלייה בהשכלה.
התקציב לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי גבוה מהתקציב בחינוך הממלכתי העברי, ובחינוך העברי התקציב לתלמיד גבוה מהתקציב בחינוך הערבי
במהלך התקופה שנבדקה במחקר (2014–2022) היה התקציב לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי הגבוה ביותר, ובחינוך הממלכתי הערבי הוא היה הנמוך ביותר. לצד זאת, העלייה הגדולה ביותר בתקציב לתלמיד הייתה בחינוך הממלכתי הערבי, 73%, לעומת 51% בחינוך הממלכתי-דתי ו-41% בחינוך הממלכתי העברי. בחינה של השינויים בתקציב לתלמיד לפי מדד הטיפוח של משרד החינוך מראה כי בכל חמישוני הטיפוח חלה עלייה של כ-50% בשנים 2014–2022.
כמו כן, הפער בתקציב לתלמיד בין החמישון החלש ביותר לחזק ביותר, המבטא את ההעדפה המתקנת במערכת החינוך בחטיבה העליונה, גדל מ-15% לטובת תלמידי החמישון החלש בשנת 2014 ל-21% ב-2019, ובשנת 2022 ירד שוב ל-17%.
הפערים בתקצוב לתלמיד בין קבוצות האוכלוסייה הצטמצמו במידה ניכרת
על פי ממצאי המחקר, אף שישנם פערים בהוצאה לתלמיד בין המגזרים השונים הם מצטמצמים באופן עקבי. בשנים 2014–2022 הפער בין החינוך הממלכתי הערבי לחינוך הממלכתי העברי בהוצאה הממוצעת לתלמיד קטן במחצית, מ-32% ל-16% לטובת החינוך הממלכתי העברי, והפער בין החינוך הממלכתי הערבי לממלכתי-דתי הצטמצם מ-39% ל-29% לטובת הממלכתי-דתי. בתוך החינוך היהודי הנתונים מצביעים על מגמה מעורבת: הפער בהוצאה הממוצעת לתלמיד בין החינוך הממלכתי-דתי לממלכתי העברי גדל מ-11% בשנת 2014 ל-26% ב-2019 לטובת הממלכתי-דתי, ועד שנת 2022 ירד ל-19%. בשנת 2022 התקציב השנתי לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי עמד על 44 אלף ש"ח, לעומת 37 אלף בחינוך הממלכתי העברי ו-31 אלף בחינוך הממלכתי הערבי.
הגורמים המשפיעים על השונות בתקצוב לתלמיד
חוקרי מרכז טאוב מצאו כי המאפיינים המבטאים את השונות בסוגי הכיתות (רגילות או מוקטנות בשל מדיניות העדפה מתקנת) ומגמות הלימוד (עיונית או טכנולוגית) הם בעלי התרומה הגבוהה ביותר להסבר השונות בתקצוב לתלמיד וכי תרומתם אף נמצאת במגמת עלייה לאורך השנים.
מנגד, תרומתם של המגזר וסוג הפיקוח קטנה בהרבה ואף נמצאת במגמת ירידה לאורך השנים, וגם למדד הטיפוח ומדד הפריפריאליות יש השפעה מצרפית קטנה.
לנוכח ממצאים אלו, אומרים החוקרים, מתעוררת השאלה אם הקריטריונים לתקצוב נכונים מבחינה לאומית וראויים וצודקים מבחינה ערכית, או שאולי ראוי לשקול אותם מחדש ולהגדיל את הרכיב הדיפרנציאלי והפריפריאלי בתקצוב החטיבה העליונה כך שיבטא את ההבדלים בנתוני הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים.
נחום בלס, מכותבי המחקר אמר: "למרות שיש פערים בין המגזר היהודי למגזר הערבי, ממצאי המחקר הראו שלאורך השנים הם הולכים ומצטמצמים. הדבר ממחיש באופן בולט שכאשר יש רצון ונחישות מצד הממשלה ומשרד החינוך לפעול למימוש המדיניות שהוחלט עליה, יש בידיהם הכלים לעשות זאת".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לניר קידר: 050-6242474
| This message was sent to hedvae@taubcenter.org.il from:
chenm@taubcenter.org.il | מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל | 15 Ha-ari St | Jerusalem, Israel |
Email Marketing by |