מבחנים בין-לאומיים להערכת הישגי תלמידים כגון פיזה (PISA) וטימס (TIMSS) בוחנים את מיומנויותיהם של בני נוער במדינות שונות, ורבים סבורים שהם טומנים בחובם מידע על ההון האנושי העתידי בכל מדינה. לפי גישה זו, מידת ההצלחה במבחנים מנבאת צמיחה כלכלית בעתיד, וזו אחת הסיבות לחשיבות הרבה המיוחסת לתוצאות מבחנים אלו בדיון על מדיניות חינוך במדינות מפותחות בעולם, ובכלל זה בישראל. אך האם יש ממש בטענה הזאת? ואם כן – לאיזו מידה של אמינות ודיוק ניתן לצפות מהתחזיות הללו? חוקרי מרכז טאוב נחום בלס, מיכאל דבאוי ופרופ' אלכס וינרב בחנו את השאלה הזאת ומצאו כי אם יש קשר כזה הרי הוא רופף ביותר, ולכל הפחות מוגבל. מהמחקר עולה כי אין ראיות לכך שציונים במבחני הערכה משפרים את כושר החיזוי של מודלים לניבוי צמיחה כלכלית בהינתן נתוני עבר על אותם משתנים.
לדברי החוקרים, גם כאשר נמצא קשר חיובי כלשהו בין ההישגים במבחנים לתוצאות הכלכליות העתידיות, הקשר בין נתונים כלכליים בעבר להישגים במבחנים היה חזק ומובהק יותר באופן משמעותי. במילים אחרות, העבר וההווה הכלכליים של מדינה מנבאים את מידת ההצלחה של תלמידיה במבחנים בין-לאומיים הרבה יותר טוב מאשר ההישגים במבחנים מנבאים את עתידה הכלכלי.
ממצאי המחקר מטילים בספק את הקשר בין הצלחה במבחנים הבינלאומיים בהווה לשגשוג כלכלי בעתיד
המחקר התמקד בציונים במתמטיקה, מדעים וקריאה במבחנים שנערכו בשנים 1999–2003, וניתח את הקשר בינם ובין צמיחה כלכלית בשנים 2010–2019, ואת הקשר בין הציונים במבחנים הללו ובין אותם משתנים בשנים 1980–1999. מהניתוח עולה שהצמיחה בסוף המאה העשרים מסבירה גם את הציונים במבחנים וגם את הצמיחה ב-2010–2019, ושלמעשה הציונים משקפים במידה רבה את עברן הכלכלי של מדינות והרבה פחות את עתידן.
לאחר בחינה של עשרות מודלים נמצא במחקר כי הציונים כמעט אינם תורמים לניבוי קצב הצמיחה של התמ"ג. כל מתאם שבכל זאת נמצא בין התפתחות כלכלית לציונים היה נמוך יותר ככל שפרק הזמן בין המצב שנבדק ובין מועד המבחן היה ארוך יותר. כמו כן, המודלים הבודדים שזיהו קשר כלשהו בין ציונים למדדי צמיחה בעתיד הראו שהציונים של מדינות שונות במבחנים שנערכו בשנים 1999–2003 תורמים 0%–14% להסבר השונות בין המדינות בצמיחת התמ"ג לנפש בשנים 2010–2019, עם ממוצע של פחות מאחוז אחד, וזאת תוך התעלמות מחוסר המובהקות הסטטיסטית של האומדנים. לו הוגבל המחקר רק לאומדנים מובהקים סטטיסטית – התרומה לא הייתה עולה על 8%. לאור כל זאת, החוקרים מסכמים כי הם אינם מוצאים תמיכה לטענה שבכוחם של מבחני הערכה בין-לאומיים לנבא את עתידה הכלכלי של מדינה.
נחום בלס, מעורכי המחקר, אמר: "אין ספק שהון אנושי הוא מרכיב בעל השפעה משמעותית על תהליכים חברתיים וכלכליים, ושהידע הנרכש במוסדות חינוך הוא חלק חשוב מההון הזה. אין בכוונתנו להמעיט בחשיבות התרומה של המבחנים הבין-לאומיים למחקר החינוכי, אבל יש לזכור שהון אנושי הוא רק אחד מהגורמים המשפיעים על תהליכים חברתיים וכלכליים במדינה, ושמבחני הערכה הם אולי כלי יעיל למדידת רמת הידע שנרכש, אך בכל הקשור למדידת איכות החינוך במדינה תרומתם מוגבלת".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151
או לענת סלע-קורן, מנהלת שיווק, תקשורת וקשרי ממשל במרכז טאוב: 050-6909749.