لتحميل البيان الصحفي ، اضغط هنا
להגירה בתוך המדינה יש השפעות על מאזן האוכלוסייה בערים ועל מעמדן החברתי-כלכלי. מחקר חדש של מרכז טאוב בדק את דפוסי ההגירה בתוך ישראל בשנים 2017–2020 בשמונה הערים המעורבות בישראל לפי השתייכות לאשכול חברתי-כלכלי של המהגרים ואת השפעתם על שינוי המרקם החברתי של הערים. הממצאים מעידים על שינויים בגודל האוכלוסייה ובהרכבה, הן מבחינה אתנית והן מבחינה חברתית-כלכלית. בירושלים וברמלה גדלה אוכלוסיית הערבים, בעוד בלוד גדלה דווקא האוכלוסייה היהודית. ההגירה החיצונית אל נוף הגליל הגדילה את האוכלוסייה הערבית בעיר בקצב שנתי של 4.5%. ברוב הערים המעורבות היהודים נוטים להתגורר באזורים המשויכים לאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים יותר לעומת הערבים. יוצאת דופן בהקשר זה היא נוף הגליל, שבה יש יותר דמיון בין יהודים וערבים מבחינת המעמד החברתי-כלכלי, ודפוסי ההגירה בה מצביעים על שיפור אפשרי בדירוג החברתי-כלכלי של העיר בעתיד.
מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי בדק את דפוסי ההגירה בישראל בשנים 2017–2020 אל הערים ומהן ("הגירה חיצונית") ובתוך הערים ("הגירה פנימית") בשמונה הערים המעורבות בישראל: ירושלים, עכו, רמלה, לוד, חיפה, מעלות-תרשיחא, נוף הגליל ותל אביב-יפו, על פי אשכולות חברתיים-כלכליים.
היהודים גרים באזורים המשתייכים לאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים יותר בהשוואה לערבים
בדיקת התפלגות האוכלוסייה בערים המעורבות לפי אשכולות חברתיים-כלכליים מראה שבנוף הגליל ובמעלות-תרשיחא אין כלל ייצוג לקבוצות האוכלוסייה באשכולות הנמוכים או הגבוהים ביותר (1–2, 8–10). חוסר הייצוג של תושבים באשכולות הגבוהים ניכר גם ברמלה, לוד ועכו. בתל אביב-יפו ובחיפה, לעומת זאת, באזורים המשתייכים לאשכולות הגבוהים מתגוררים כ-68% ו-42% מהיהודים, בהתאמה, ורק 11% מהערבים, ובירושלים רק אחוזים בודדים גרים באזורים מאשכולות 8 ו-9, רובם יהודים. התפלגות התושבים בין האשכולות משתקפת בדירוג החברתי-כלכלי של העיר: בירושלים, המשתייכת לאשכול 3 הנמוך, רוב מוחלט של התושבים הערבים (93%) התגוררו בתקופה שנבדקה במחקר באזורים המשתייכים לאשכול 1, וכ-71% מתושביה היהודים התגוררו באזורים המשתייכים לחמשת האשכולות הנמוכים. בעיר לוד, המדורגת באשכול 4, התמונה דומה.
"ממצאי המחקר מראים בבירור שרוב התושבים הערבים בערים המעורבות מתרכזים באזורים המשתייכים לאשכולות נמוכים מאשר התושבים היהודים. בחיפה ובתל אביב-יפו הפערים בולטים במיוחד: כ-73% וכ-82% מהערבים גרים באזורי האשכולות הנמוכים, לעומת התושבים היהודים, שכ-42% ו-68% מהם גרים באזורים המשתייכים לאשכולות 8–10", אמר ד"ר לביב שאמי.
דפוסי הגירה חיצונית: עלייה בשיעור הערבים בירושלים ובחיפה, ירידה בשיעורם בלוד
מאזן ההגירה החיצונית (אל העיר וממנה) של האוכלוסייה הערבית בירושלים נמוך מאוד, בעוד מגמות ההגירה המנוגדות של יהודים וערבים בחיפה, נוף הגליל ועכו תורמות לעליית שיעור האוכלוסייה הערבית בהן. בירושלים, רמלה ותל אביב-יפו מאזן ההגירה החיצונית בשתי הקבוצות שלילי, והמגמה מקטינה את אוכלוסיית הערים האלה בכל שנה. הרכב ההגירה אל ירושלים ורמלה תורם לעלייה בשיעור האוכלוסייה הערבית בהן. בלוד מאזן ההגירה החיצונית של יהודים הוא דווקא חיובי ואילו זה של ערבים שלילי, ולכן אוכלוסיית לוד גדלה בשיעור שנתי ממוצע של 0.5% בשנה עקב הגירה, תוך עלייה בשיעורה של האוכלוסייה היהודית בעיר.
דפוסי הגירה פנימית: נוף הגליל, עכו, רמלה ולוד עשויות להתחזק מבחינה חברתית-כלכלית
"מגמות ההגירה הפנימית בתוך הערים משקפות שינויים במצבם הכלכלי של תושביהן ומצביעות על שינוי אפשרי בדירוג החברתי-כלכלי של העיר. בנוף הגליל גם ערבים וגם יהודים עוברים מאזורים של אשכולות נמוכים לאזורי אשכולות גבוהים – תהליך שעשוי להביא לשיפור במעמדה החברתי-כלכלי של העיר בעתיד", אמר פרופ' בנימין בנטל. מגמה זו נראתה גם בחיפה, ירושלים, לוד, עכו ורמלה. בתל אביב-יפו ובמעלות-תרשיחא, לעומת זאת, התמונה שונה: בתל אביב-יפו רוב היהודים עברו מאזורי אשכולות גבוהים לאזורים המשתייכים לאשכולות נמוכים יותר ובקרב ערבים המגמה הייתה מעורבת. במעלות-תרשיחא הערבים עברו מאשכול 5 לאשכול 7 (משפרי דיור), ואילו היהודים עברו מאשכולות 5 ו-6 לאשכול 3.
מעמדה של תל אביב-יפו מתחזק, אך גם ירושלים, נוף הגליל, עכו ורמלה עשויות לשפר את מעמדן
בערים נוף הגליל, עכו, רמלה, חיפה, ירושלים ולוד ההגירה הפנימית של יהודים וערבים מהאזורים הנמוכים מהדירוג החברתי-כלכלי של העיר הייתה שלילית וההגירה אל אזורים גבוהים ממנו חיובית – כלומר הם עוזבים אזורים מאשכולות נמוכים ועוברים לאזורים מאשכולות גבוהים – מגמות התומכות בשיפור מעמדן החברתי-כלכלי של ערים אלו בעתיד. בירושלים, נוף הגליל, עכו ורמלה המגמה אף מקבלת חיזוק מההגירה החיצונית: ערים אלו אמנם מאבדות אוכלוסייה גם מאזורים המשתייכים לאשכולות הגבוהים וגם מאזורים נמוכים, אולם איבוד האוכלוסייה מאזורי האשכולות הנמוכים מהיר יותר. בלוד המגמה חזקה אף יותר: ההגירה מבחוץ אל אזורים המשתייכים לאשכולות הגבוהים עומדת על 1.6%, לעומת שיעור אפסי של הגירה אל אזורי האשכולות הנמוכים.
בתל אביב-יפו התושבים המקומיים עברו מאזורי האשכולות הגבוהים לאזורים נמוכים יותר – מגמה שעשויה לשקף תהליכים של דחיקת תושבים ותיקים באזורים שבהם מחירי הדיור עולים לטובת תושבים חדשים המגיעים אליה מבחוץ. שקלול מגמה זו עם מגמות ההגירה החיצונית בעיר, שבמסגרתה המהגרים אל העיר התיישבו באזורי האשכולות הגבוהים מדירוג העיר והמהגרים מהעיר עזבו אזורים המשתייכים לאשכולות הנמוכים ממנו, מצביע על התחזקות מעמדה של העיר. מעלות-תרשיחא היא העיר היחידה שבה מגמות ההגירה עשויות לפגוע בדירוגה החברתי-כלכלי.
"ממצאי המחקר בנוגע להגירה הפנימית מלמדים שככלל, ברוב הערים המעורבות התושבים עוברים מאזורי אשכולות נמוכים לגבוהים יותר. מבחינת הגירה חיצונית, ערבים רבים מהגרים לחיפה, עכו ונוף הגליל בעוד יהודים עוזבים אותן והתהליך מביא לעלייה בחלקם של הערבים בעיר. בלוד התהליך הפוך והאוכלוסייה היהודית גדלה", אמר ד"ר שאמי, והוסיף: "חשוב להדגיש שיש היבטים שלא נבדקו במחקר בגלל מגבלת הנתונים, כמו זיהוי המניעים להגירה, אפיון המהגרים לעומת הנשארים ושאלות אחרות, ודרושים מחקרי המשך".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.