מלחמת 7 באוקטובר אינה דומה בהיקפה למערכות קודמות שהתקיימו בישראל מאז שנת 2000 מבחינת משך הזמן וכוחות המילואים שגויסו. מלחמת לבנון השנייה (2006) נמשכה 34 ימים וגויסו בה כ-60 אלף אנשי מילואים, מבצע עופרת יצוקה (תחילת 2009) נמשך 22 יום ולא היה בו גיוס משמעותי של מילואים, ומבצע צוק איתן (2014) נמשך 50 יום וגויסו בו כ-75 אלף אנשי מילואים. עדיין לא ידוע כמה זמן תימשך המלחמה הנוכחית, אך כבר עכשיו ברור שהיא תהיה ארוכה מהם במידה ניכרת, ומבחינת כוחות המילואים ההערכות עומדות היום על גיוס של כ-300-200 אלף חיילות וחיילי מילואים. בפרק מיוחד זה, הפותח את דוח מצב המדינה לשנת 2023, סוקרים חוקרי מרכז טאוב את השפעות המלחמה בכל תחום ומצביעים על הפעולות שניתן לעשות כל עוד המלחמה נמשכת, לצד הפעולות שחשוב לנקוט עם סיומה על מנת להחזיר את המצב לקדמותו. בכמה תחומים אף ניתן למנף את המצב שנוצר לבניית מציאות טובה יותר ולשיפור היערכותנו למצבים דומים בעתיד. חוקרי המרכז גיבשו רשימה של צעדי מדיניות, שאת חלקם ניתן להפעיל כבר עכשיו, כדי לאפשר למערכות הציבוריות לספק את המענים הנדרשים.
מערכת הבריאות של ישראל הגיעה למלחמה כשהיא סובלת ממחסור בתקציבים ובכוח אדם ומקשיי תפקוד. מתחילת המלחמה נפגעו למעלה מ-7,500 בני אדם, ויותר מ-1,450 מהם הגיעו לבתי החולים באותה שבת – מספרים שלא נודעו כמותם בעבר. מרבית הנפגעים נקלטו בבתי החולים בדרום תוך חריגה ניכרת מיכולת ההכלה שלהם. למשל, המרכז הרפואי סורוקה קלט כ-700 נפגעים, מהם כ-120 במצב קשה, כאשר בתרחיש המחמיר ביותר של אירוע רב-נפגעים שאליו התכונן בית החולים דובר על כ-100–200 נפגעים לכל היותר.
מערך בריאות הנפש סובל מהזנחה מתמשכת ורבת-שנים הן בכוח אדם והן בתשתיות, בייחוד לאחר משבר הקורונה. המשבר הנוכחי יכול להוות נקודת מפנה למערך בריאות הנפש ולהביא לשיקומו ולחיזוקו, בדגש על הרחבת מעגל המטפלים במערכת הציבורית ובניית מערכת מותאמת-טראומה שתבטיח מודעות לטראומה בכל שלבי הטיפול.
המצב הסניטרי וההומניטרי ברצועת עזה הוא נושא בעל פוטנציאל השפעה לא מבוטל על בריאותם של תושבי ישראל. זמינותם של המים לתושבי הרצועה עומדת היום על כשלושה ליטרים לאדם ליום, בעוד ארגון הבריאות העולמי ממליץ על כ-50–100 ליטרים לאדם ליום. מצב זה, בשילוב בעיות הביוב הכרוניות, אשר החמירו עוד יותר בזמן המלחמה, הוא כר פורה להתפתחות מחלות זיהומיות שיכולות לזלוג לישראל.
שינויים והתאמות שחשוב לבצע במערכת הבריאות על פי חוקרי המרכז: עדכון התוכנית לוויסות נפגעים בין בתי החולים בארץ; קידום פתיחתו של בית החולים החדש בבאר שבע תוך היערכות מתאימה בנושא כוח האדם; שדרוג בתי החולים באשקלון, נהריה, טבריה וצפת מבחינת יכולות הקליטה והטיפול בנפגעי טראומה בשעת חירום; השלמת המיגון בכלל בתי החולים בישראל, בדגש על בתי חולים באזורי קו העימות בדרום ובצפון; שיקום, חיזוק והרחבה של מערך בריאות הנפש ושל מערך השיקום כך שיוכלו לתת מענה לצרכים הגוברים; ובניית מערכת מודעת ומותאמת-טראומה.
מערכת הרווחה בישראל נכנסה למלחמה לא מוכנה. ביום אחד נוספו לאוכלוסיית משתמשי השירותים בשגרה עשרות אלפי תושבים שנדרש לספק להם מגוון מענים חומריים ורגשיים, ובכללם 126 אלף מפונים בכ-220 מתקנים שונים ברחבי הארץ.
הריק שנוצר עקב ההתארגנות האיטית של מערכת הרווחה הציבורית בשבועיים הראשונים של המלחמה התמלא בפעילותם של יותר מאלף יוזמות אזרחיות ורבבות מתנדבים, בהם יותר מ-30 אלף עובדי היי-טק. רק בשבוע השני החלה להיות מורגשת נוכחותם של צוותי משרד הרווחה והביטחון החברתי. לצד העיסוק של המשרד בהספקת שירותים למפונים, טיפל משרד הביטחון בפצועים ובמשפחות הנופלים מקרב כוחות הביטחון, והמוסד לביטוח לאומי החל באיתור הפצועים ומשפחות החטופים והנרצחים מקרב האזרחים לשם הענקת סיוע כספי מיידי ומימון צרכים אחרים.
חוקרי המרכז מצביעים על מספר צעדים אשר עשויים לחזק את המערכת, בהם בין השאר ייעול התהליכים של העברת מידע על תושבים מהשלטון המרכזי לרשויות המקומיות; הקמת מנגנון תיאום פעולות ותמיכה לארגוני חברה אזרחית שמסייעים לאוכלוסיות שנפגעו במלחמה; שיפור משמעותי של תנאי העבודה והשכר של עובדות ועובדים סוציאליים; והרחבת היקף כוח האדם המקצועי במחלקות לשירותים חברתיים.
המלחמה היא אירוע טראומטי עם פוטנציאל אדיר של נזק רגשי להורים ולילדים. הגיל הרך הוא התקופה המעצבת ביותר בחיי האדם. בתקופה זו מתרחשת התפתחות מהירה של מבנה המוח ומערכת העצבים ושל היכולות הקוגניטיביות, החברתיות והרגשיות, המהוות בסיס לפיתוח מיומנויות וכישורים קריטיים לתפקוד במהלך החיים. בתקופת המלחמה, ילדים רבים בגיל הרך בישראל חשופים לעקה (stress) בשל האזעקות התכופות והדי הפיצוצים הנשמעים ביישובי מגוריהם. הטלטלה הרגשית, המלווה בהפרת שגרה קיצונית, עלולה להשפיע על התפתחותם התקינה. מעבר לפגיעה הברורה באיכות החיים וברווחה המיידית, חשיפה לרמה גבוהה של עקה ומיעוט גירויים חיוביים פוגעת בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של הילד. על פי חוקרי המרכז ניתן לשער שההפרעות המצטברות של המלחמה יבואו לידי ביטוי בעיכוב התפתחותי ובקשיים רגשיים ולימודיים בעתיד, ולכן חיוני לחשוף אותם לחוויות ולהתנסויות סביבתיות חיוביות ומעשירות רבות ככל האפשר.
יש להבטיח פעילות לימודית תקינה לתלמידי הגנים ובתי הספר שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם. אוכלוסיית התושבים המפונים ואלה שהתפנו מרצונם מונה כרבע מיליון בני אדם (כ-2.5% מאוכלוסיית ישראל), מהם כ-50 אלף תלמידות ותלמידי גנים ובתי ספר. משרד החינוך כבר נערך להקמת בתי ספר ארעיים, אך מאחר שאלה אינם מיועדים לשמש פתרון לאורך זמן, רצוי לפעול לקליטה של התלמידים המפונים במערכות החינוך המקומיות של היישובים הקולטים. במקומות שבהם יש ריכוזים גדולים של מפונים מיישוב אחד רצוי לרכז את התלמידים מאותו יישוב באותו בית ספר ובאותן כיתות עד כמה שאפשר, על מנת להקל את קליטתם בבתי הספר החדשים. לצד זאת יש להיערך להבטחת המשך הלימודים בכל הארץ במקרה שהמלחמה תתרחב והמדינה כולה תהיה נתונה להתקפות טילים במשך זמן ממושך.
חוקרי המרכז מציעים מספר חלופות מדיניות עבור מערכת החינוך, בהן הרחבת הסיוע הפרטני בבתי הספר, ובפרט ביישובי קו העימות, כדי לסייע לתלמידים המתקשים להדביק את הפערים שנוצרו בעקבות המלחמה; חיזוק המערך המסייע בבתי הספר, לרבות יועצות, קצינות ביקור סדיר, עובדות סוציאליות, אחיות ופסיכולוגיות; ובחינת מודלים חלופיים לבחינות הבגרות בשנה הקרובה.
למלחמה השלכות מרחיקת לכת על הסביבה ובריאות האוכלוסייה. בשל הצורך להבטיח הספקה סדירה של חשמל בזמן המלחמה נקטה הממשלה צעדים הכרוכים בפגיעה פוטנציאלית בסביבה, בהם הנפקת היתרים לשימוש בסולר ופחם לייצור חשמל על אף זיהום האוויר הכבד שהם גורמים ותרומתו להגברת התחלואה והתמותה. גורמים אחרים שעלולים לסכן את בריאות האוכלוסייה הם פליטה מוגברת של חומרים מסרטנים לאוויר בעקבות התרופפות הפיקוח על שריפת פסולת פיראטית בזמן המלחמה, וזיהום הקרקע במתכות רעילות שעלולות לחדור לגידולים חקלאיים ולהגיע דרכם לגוף האדם.
כדי להפחית את הסכנות הסביבתיות והבריאותיות של המלחמה חוקרי המרכז ממליצים להגביר את פעולות האכיפה והפיקוח; להבטיח שהצעדים שננקטו להבטחת המשך הספקת החשמל לתושבים יבוטלו מייד בתום המלחמה; ולהקדים לפרויקט שיקום יישובי העוטף פעולות לטיהור ולשיקום הקרקעות המזוהמות.
השפעות כבדות משקל על שוק העבודה בישראל. ההיעדרות הזמנית מהעבודה של כ-20% מכוח העבודה (יותר מ-900 אלף עובדים), ובייחוד של עובדים צעירים, שרבים מהם עובדים בענפי ההיי-טק המתאפיינים בפריון עבודה גבוה, לצד ההוצאות הישירות של המלחמה, משפיעים על כל המערכות הכלכליות של המדינה ויוסיפו להשפיע עליהן עוד זמן רב. בחודש אוקטובר כ-144 אלף עובדים מקרב התושבים באזורים הסמוכים לרצועת עזה ולגבול הצפוני הושבתו מעבודתם בשל פינוי מבתיהם, כ-310 אלף הורים לילדים צעירים נעדרו מהעבודה כשמערכת החינוך לא פעלה כסדרה, וכ-135 אלף עובדים הושבתו עקב "סיבות כלכליות" כגון פגיעה במקום עבודתם. בחודש נובמבר ירד מספר הנעדרים ממקום עבודתם מ-900 אלף לכ-500 אלף.
על פי הערכות בנק ישראל, הנזק השבועי בגין היעדרות עובדים מעבודתם בשלושת השבועות הראשונים למלחמה עמד על כ-2.3 מיליארד ש"ח, שפירושם במונחי תוצר נזק של יותר מ-0.1% בשבוע. ההיעדרות בשל גיוס המילואים הנרחב הייתה אחראית לנזק של כחצי מיליארד ש"ח בשבוע; הנזק שנגרם מהיעדרות מהעבודה בשל פינוי תושבים מוערך בכ-0.6 מיליארד ש"ח בשבוע; וההיעדרות שמקורה בסגירתם המלאה של מוסדות החינוך גרמה נזק של כ-1.25 מיליארד ש"ח בשבוע.
מנתוני הלמ"ס עולה כי 75% מהעסקים המעסיקים יותר מ-100 עובדים דיווחו על גיוס למילואים בקרב עובדיהם בשיעורים של 1%–20%. זהו נתון משמעותי לאור העובדה שבשנת 2019 הועסקו בעסקים אלו 56% מהעובדים בכלל המשק, שהם כ-70% מעובדי המגזר העסקי. בולט במיוחד השיעור הגבוה של עסקים בתעשיית ההיי-טק שדיווחו על גיוס של 1%–20% מעובדיהם.
בזמן המלחמה נרשמה כצפוי עלייה בשיעור העבודה מהבית, והיא גדולה יותר בהיי-טק, בפרט בענפי השירותים. בנק ישראל מעריך שכ-12% מן המפונים מיישובי העוטף, מיישובי הצפון ומאשקלון עובדים מהבית, ובסך הכול 16% מתוך 4.1 מיליון המועסקים במשק עובדים מהבית.
אשר לדמי האבטלה, שירות התעסוקה מדווח כי מתחילת המלחמה הוגשו כ-190 אלף בקשות לדמי אבטלה, רובן המוחלט עקב הוצאה לחל"ת שלא מרצון. על כן החלופות המוצעות הן קידום תוכניות להחזרת עובדים לשוק העבודה, לרבות באמצעות תמריצים למעסיקים; יצירת מנגנונים המאפשרים חל"ת גמיש; ובניית תוכניות לשילוב מחדש בתעסוקה של אנשי מילואים שלא יוכלו לחזור למקומות עבודתם הקודמים.
שילוב האוכלוסייה הערבית ברוב חלקי הכלכלה הישראלית, אשר במשך שנים הלך והשתפר, נפגע משמעותית במלחמה. כמו כן התבררו ממדי התלות ההדדית של אזרחי ישראל היהודים והערבים בהקשר של התעסוקה, בעיקר בענף הבניין, שפעילותו נבלמה כמעט לחלוטין. לפי חוקרי המרכז יש להתחיל לאחות את הקרעים ולחזור לחיים משותפים, משום שהשתתפות העובדים הערבים והפלסטינים בשוק העבודה היא אינטרס כלכלי, ביטחוני וחברתי מן המעלה הראשונה של מדינת ישראל.
גופים כלכליים מנתחים את המצב ומציגים תחזיות צמיחה. על פי הערכות בנק ישראל מחודש יולי 2023, התמ"ג עמד לצמוח הן בשנת 2023 והן בשנת 2024 ב-3.0%. הבנק פרסם גם הערכה לגבי צמיחת התוצר ברבעון השלישי של 2023. על פי נתונים אלו, התוצר של הרבעון הרביעי של 2023 היה אמור לצמוח ב-2.9% ביחס לרבעון המקביל בשנת 2022. בעדכון המלחמה הוריד בנק ישראל את שיעור הצמיחה השנתי הצפוי של שנת 2023 ל-2.0%. מזה נגזרת צמיחה שלילית של 2% ברבעון הרביעי ביחס למקבילו בשנה שעברה.
לעומת זאת, סוכנות S&P ומכון אהרן מציגים תמונת מצב פסימית יותר ומעריכים ששנת 2023 תסתיים בצמיחה של 1.5%, כלומר צמיחה שלילית של 4% ברבעון האחרון ביחס למקבילו בשנה שעברה. לגבי שנת 2024 הוריד בנק ישראל את הערכת שיעור הצמיחה באחוז אחד בלבד ומעריך צמיחה של 2.0%. תחזיתו נשענת על ניתוח של הצלחת המשק הישראלי לאחר המערכות הקודמות, על היקף הפעילות הכלכלית הצפויה בזמן המלחמה וקצב ההתאוששות לאחריה ועל הנחות אופטימיות אחרות – שסדרי העדיפויות בתקציב 2024 יותאמו לצורכי המשק ושתושבי יישובי הצפון יוכלו לחזור בהדרגה לבתיהם. סוכנות S&P ומכון אהרן מעריכים שהמשק יצמח רק בחצי אחוז ובאחוז אחד, בהתאמה. יש לזכור שהאוכלוסייה בישראל גדֵלה כמעט ב-2% בשנה. בהתאם, תחזיות אלה חוזות הצטמקות בתוצר לנפש.
ההגירה עשויה להיות מושפעת מן ההתפתחויות בארץ ומהתגברות האנטישמיות בחו"ל. העלייה החדה בהפגנות נגד ישראל ובאנטישמיות בכל העולם, לרבות במדינות שיש בהן מיעוט יהודי גדול, הופכות את המדינות הללו להרבה פחות מושכות עבור ישראלים ששוקלים הגירה, ואת ישראל למושכת יותר עבור יהודים במדינות הללו ששוקלים עלייה. לכן יהיה סביר לצפות לגידול יחסי במספר המהגרים ובשיעורי ההגירה לישראל בשנים 2024 ו-2025. עם זאת, אם יתחדשו המחלוקות הפנימיות שהעיבו על האקלים החברתי ועל השיח הציבורי בישראל לאורך רוב שנת 2023, ואם יתקבע מצב של סכסוך והתשה בעזה וביהודה ושומרון, ישראל תהפוך כמעט בוודאות למקום נחשק פחות עבור מהגרים פוטנציאליים.
לפרק זה מצורפת רשימת חלופות מדיניות אותן כתב צוות חוקרי מרכז טאוב
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151