באמברגו עד יום ד' (16.6) בשעה 6:00
השנה האחרונה הייתה שנה רוויית משברים ואתגרים, שהשפיעו על מגוון תחומי החיים. ממשלת ישראל הקצתה משאבים רבים להתמודדות עם מגפת הקורונה, אך למשבר ולאופן ההתמודדות איתו יש השלכות משמעותיות על הגירעון, על התמ"ג, על שיעור האבטלה, על העמקת הפערים במערכת החינוך, ועוד. הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם גירעון גבוה, עם הצורך לייצב את שוק העבודה ולעזור לעובדים רבים שנפלטו ממנו ועם מערכת חינוך משתנה, ולהכריע בשאלת תוספת המשאבים למערכת הבריאות ובמגוון שאלות נוספות.
החוברת, שנכתבה על ידי פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, משרטטת תמונה רחבה של מצב המדינה בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הרווחה, הבריאות והחינוך עם תום המשבר ותחילת ההתאוששות ממנו.
מאקרו-כלכלה
אף שישראל ספגה מכה קשה בשנת 2020, הפגיעה הייתה פחות קשה מהמצופה והיא תוכל להתאושש בתוך מספר שנים. פריון העבודה דווקא עלה.
- התוצר לנפש ירד במידה ניכרת, אך צפוי לעלות ולסגור את הפער: התוצר לנפש בשנת 2020 ירד ב-4.2% במקום גידול צפוי של 1.2%. ההתחסנות נגד הקורונה והיציאה מהמגפה יאפשרו לישראל לסגור את רוב הפער בשנים הקרובות, והתמ"ג צפוי לעלות ב-6.5% בשנת 2021 וב-5.8% ב-2022.
- כדי להחזיר את יחס החוב–תוצר לרמתו ב-2019 יידרש עשור של גירעונות נמוכים ושיעורי צמיחה גבוהים: הגירעון בישראל גבוה במיוחד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, והחוב הלאומי נמוך יחסית. אולם הגידול בגירעון והירידה בתמ"ג העלו את יחס החוב–תוצר ב-2020 ל-72%, והשנה הוא צפוי לגדול אף יותר.
- רק 80% מהתקציב להתמודדות עם משבר הקורונה נוצלו: שיעור הניצול הנמוך של תוכנית ההאצה ופיתוח המשק ושל תוכנית ההמשכיות העסקית עלול לעכב את יכולתה של הכלכלה להתאושש ולהגביל מנועי צמיחה עתידיים.
- ישראל העניקה תמריץ פיסקלי גדול, אך תמיכה עקיפה מוגבלת: היקף ההתערבות הכולל היה נמוך, בעיקר ערבויות המדינה ללווים בשוק הפרטי. ישראל השאירה את ניהול הסיכונים בידי הבנקים, וראוי יהיה לשקול את הרחבת השימוש בערבויות כדי לסייע למגזר העסקי להיחלץ מהמשבר.
- שוק העבודה ספג פגיעה קשה, אך פריון העבודה עלה: במהלך המגפה צנח משמעותית מספר שעות העבודה בכל ענפי המשק מלבד בהיי-טק. הייצור, לעומת זאת, לא ירד באותו היקף, ובשום חודש ההפסד לא עלה על 8% מן הייצור ב-2019, ופריון העבודה עלה בכל רמה טכנולוגית. המשמעות היא שהייצור הפך יעיל יותר, והמרוויחות הגדולות ביותר היו דווקא התעשיות המסורתיות.
בריאות
ישראל הציגה הישגים מרשימים בתחום הבריאות, אך היו גם כמה כישלונות. נותרת השאלה אם הקצאת המשאבים שנוספה למערכת לשם התמודדות עם משבר הקורונה תימשך.
- מספר הנדבקים לנפש בישראל היה מהגבוהים ב-OECD: עד ל-9 ביוני 2021, נדבקו כמעט 10% מאוכלוסיית ישראל. ישראל הייתה המדינה המפותחת הראשונה שחוותה גל שני של מגפת הקורונה, ובספטמבר, בשיאו של הגל הזה, שיעור ההדבקה הכללי לנפש בישראל היה הגבוה במדינות ה-OECD.
- דפוסי ההדבקה בקורונה לנפש היו שונים במגזרים שונים: אחוז הנדבקים בכל אחד משמונת היישובים החרדיים היה גבוה מאחוז הנדבקים בכל יישוב אחר. לעומת זאת, שיעורי האשפוז הגבוהים ביותר היו דווקא במגזר הערבי – למשל מעל אחוז מאוכלוסיית אבו גוש אושפזו. הדבר משקף שכיחות גבוהה של מחלות רקע ובעיקר סוכרת והשמנת יתר במגזר הערבי. שיעורי האשפוז הנמוכים ביותר היו ביישובים יהודיים לא חרדיים. שיעורי האשפוז הנמוכים באוכלוסייה החרדית למרות שיעורי ההדבקה הגבוהים בקרבה משקפים את מבנה הגילים הצעיר שלה: פחות מ-2% בני 65 ומעלה לעומת ממוצע ארצי של 14%. בבני ברק, שבה יותר מ-8% הם בני 65 ומעלה, היו שיעורי האשפוז גבוהים יותר מאשר ביישובים חרדיים אחרים.
- שיעורי התמותה מקורונה בישראל היו נמוכים מהצפוי לנוכח רמות ההדבקה הגבוהות: זאת, משום שהאוכלוסייה המבוגרת מהווה אחוז קטן מכלל האוכלוסייה (כ-8% לעומת קרוב ל-13% ב-OECD). בנוסף, מקרי ההדבקה מיולי 2020 ועד סוף השנה התרכזו בעיקר בקבוצת בני 20–55, שהסיכון לתמותה בה קרוב לאפס. אילו תאמו שיעורי ההדבקה את מבנה הגילים של ישראל, התמותה במדינה הייתה גבוהה בכ-30%.
- כישלונה של ישראל בהגבלת שיעורי ההדבקה השפיע על התמותה: אם שיעורי ההדבקה היו דומים לשיעורים במדינות כמו איטליה ואנגליה, היו ניצלים כ-600–900 בני אדם (18%–27% מכלל המתים) עד סוף 2020.
שוק העבודה
שיעור האבטלה יורד אך ייקח שנים להחזירו לרמה שהיה בה טרם המשבר. מדיניות החל"ת שהונהגה החלישה את הקשר בין עובדים ומעסיקים, ועבור רבים החזרה לעבודה לא ברורה.
- שיעור האבטלה הצטמצם, אך לא יחזור בשנים הקרובות לרמתו טרם המשבר: שנת 2020 הסתיימה עם שיעור אבטלה גבוה, מעל 16%. שיעור זה צפוי לקטון בשנתיים הקרובות, אך יעבור זמן רב עד שיחזור לשפל ההיסטורי שהיה בו ב-2019 (3.8%).
- הפערים בפגיעה בתעסוקה על בסיס רמת השכלה ובין קבוצות גיל הועצמו בתקופת הסגרים: שיעור האבטלה בשיא הסגר הראשון עמד על 27% בקרב אקדמאים, לעומת 41% בקרב מי שאינם אקדמאים. גם עובדים צעירים (18–29) נפגעו מאוד, משום שעסקו בעבודות זמניות או בתחומים שנפגעו יותר (כמו מלצרות), וגם העובדים המבוגרים ביותר (מעל 65) חוו פגיעה קשה, כנראה בגלל השתייכותם לקבוצה שנמצאת בסיכון גבוה לחלות בקורונה.
- עובדים מהאוכלוסייה החרדית נפגעו מאוד במשבר: קבוצת הגברים החרדים ספגה פגיעה קשה, אך גם נשים חרדיות נפגעו מאוד למרות רמת ההשכלה הגבוהה יותר שלהן, וזאת עקב שיעורים גבוהים של עובדות במשרה חלקית בקרבן. בקרב ערבים, לעומת זאת, שיעורי האבטלה מאז חודש יוני נמוכים יותר מאשר בקרב יהודים לא חרדים – בשל החזרה לפעילות בענף הבנייה עבור גברים ערבים, ורמת ההשכלה הגבוהה והתעסוקה הנרחבת במגזר הציבורי בקרב נשים ערביות.
- היקף העבודה מהבית עלה וצפוי להמשיך לעלות: שיעור העובדים מהבית בשגרה היה נמוך לפני המשבר, אך עלה ביותר מפי שניים מאז 2008 (מ-2% לכמעט 4.5%). בדרך כלל היכולת לעבוד מהבית עולה עם רמת השכר, אך דווקא מנהלים בעלי שכר גבוה במיוחד נמצאו בעלי יכולת נמוכה לעבוד מהבית, ולעומת זאת בתחום הפקידות שמאופיין בשכר נמוך יש יכולת גבוהה לעבוד מהבית. בדיקה לפי קבוצות אוכלוסייה הראתה שמי שסביר שעבדו יותר מהבית במהלך הסגרים היו נשים ויהודים.
- ירידה בהשתתפות של עובדים מבוגרים בכוח העבודה: הסיבה העיקרית להמשיך לעבוד אחרי גיל 60 היא כלכלית, אולם יותר מרבע מהמועסקים בגילים אלה עושים זאת מסיבות אישיות וחברתיות. ההחלטה לפרוש נובעת מהכנסה מספקת, סיבות
- בריאותיות וקושי למצוא עבודה במקצוע. את הגורם האחרון ניתן לשפר באמצעות הנהגת מדיניות של סיוע לקבוצה זו.
רווחה
שיעור האבטלה ירד אך נותר גבוה, שיעורי העוני ואי השוויון צפויים לגדול.
- בשנת 2020 גדל תקציב הרווחה ב-42%, ומספר מקבלי קצבת אבטלה גדל פי 13. כאשר תקופת הזכאות לדמי אבטלה של מי שאינו עובד בגלל מגפת הקורונה יסתיים צפוי גידול בשיעורי העוני ואי השוויון, לפחות בשנים הקרובות. ההשפעות ארוכות הטווח של המשבר תלויות במידה רבה במדיניות החברתית שתאמץ הממשלה לאחר סיום המשבר.
- ההוצאה על הגנה חברתית גדלה, ההוצאה על השקעה חברתית צפויה לגדול: ההוצאה על הגנה חברתית בתוכנית הסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה בשנת 2020 עמדה על כ-42 מיליארד ₪ מתוך הקצאה של 49 מיליארד, וההוצאה על השקעה חברתית עמדה על כ-2.5 מיליארד ₪ בלבד מתוך כ-4 מיליארד שהוקצו. בשנת 2021 ההוצאה על השקעה חברתית צפויה לגדול מעט, עם פתיחת תוכניות תעסוקה חדשות והרחבת ההשקעה בהכשרות מקצועיות במימון משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים. אולם בעוד הדגש התקציבי שניתן בישראל להשקעה חברתית גבוה מאוד – ישראל מובילה בכך לצד מדינות כמו שוודיה ודנמרק – היקף ההוצאה על כך כאחוז מהתמ"ג נמוך יחסית (פחות מ-8%, לעומת יותר מ-11% במדינות אלו).
חינוך
רוב המורות מעידות שההוראה מרחוק השפיעה עליהן לטובה, ופגעה בתלמידים החלשים. תלמידים רבים, בעיקר ערבים, חווים מחסור חמור במשאבים ראויים ללמידה מרחוק.
- לפני פרוץ משבר הקורונה, כמחצית מהמורות לא עברו כל הכשרה בהוראה מרחוק: עם פרוץ המשבר 90% מהמשיבות לסקר מרכז טאוב והסתדרות המורים דיווחו שהשתמשו בהוראה מרחוק במהלך הסגר יותר מפעם בשבוע, הן משיבות בעברית והן בערבית.
- ההוראה מרחוק השפיעה לטובה על רוב המורות: רוב המורות חשות שלהוראה מרחוק יש השפעות חיוביות על הכישורים הנדרשים מהן בהוראה, ובעיקר על ביטחונן העצמי ועל האמון שלהן בכוחן להתגבר על קשיים.
- התלמידים החזקים מתחזקים, החלשים נפגעים: המורות מעידות פה אחד: ההוראה מרחוק מקדמת תלמידים חזקים ופוגעת בתלמידים חלשים, ואף יותר מכך בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך.
- לתלמידים רבים אין המשאבים הדרושים ללמידה מרחוק, בעיקר באוכלוסייה הערבית. המורות ציינו כי יותר מ-80% מהתלמידים הערבים סובלים ממחסור כלשהו במשאבים ללמידה מרחוק, וכ-40% אף סובלים ממחסור חמור. נוסף על המחסור בציוד ובתשתיות, תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש סובלים גם ממחסור במרחבים שקטים ללמידה ובסיוע מצד ההורים.
- אם מנהלי בתי ספר יקבלו אוטונומיה בהחלטות הנוגעות להקצאת שעות הלימוד, הם יוכלו להקטין את הכיתות במידה ניכרת. אך האפשרות להקטין את מספר התלמידים בכיתה מותנית במידה רבה במציאת מקום פיזי לקיים את השיעורים. לדוגמה, החלטה על רף מקסימלי של 25 תלמידים בכיתה תחייב תוספת של 9,633 חדרי לימוד בחינוך היסודי ו-4,112 חדרים בחטיבות הביניים. חלק מהחוסר ניתן למלא על ידי שימוש בחללים הקיימים בבתי הספר או במבנים סמוכים להם, אך את השאר צריך יהיה להשלים בבנייה.
- תקצוב דיפרנציאלי למספר שעות שבועיות לפי רקע חברתי-כלכלי: מספר השעות השבועיות המוקצות לתלמידי החינוך היסודי הרשמי כולל רכיב משמעותי של תקצוב דיפרנציאלי, והתקצוב לתלמיד גדל ככל שבית הספר משרת תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש יותר. בבתי ספר המשרתים את החמישון החברתי-כלכלי הגבוה ביותר, לכיתה של 20 תלמידים מוקצות 29 שעות שבועיות, לעומת 39 שעות שבועיות בבתי ספר המשרתים תלמידים מהחמישון החלש ביותר.
רופאים בישראל
מספר הרופאים בישראל גדל, אך לא מספיק בהתחשב בקצב גידול האוכלוסייה. שיעור הרופאים הערבים מתקרב לשיעורם באוכלוסייה.
- פחות רופאים לנפש, יותר מומחים: מספר הרופאים הפעילים גדל ב-31%, ומספר המומחים הפעילים גדל ב-67% בשנים 2000–2016. אולם בתִקנון לפי קצב גידול האוכלוסייה, ניכרת למעשה ירידה של 8% במספר הרופאים הפעילים ל-1,000 נפש ועלייה של כ-15% במספר המומחים הפעילים.
- שיעור הרופאים אחרי גיל הפרישה גדל וצפוי להשפיע על מספר שעות העבודה של מתמחים: שיעור הרופאים הפעילים אחרי גיל הפרישה גדל מ-4% ל-12%, אך הם עובדים רק 33 שעות שבועיות בממוצע לעומת יותר מ-40 ואף יותר מ-50 שעות בקרב קבוצות גיל אחרות, מה שעשוי להביא לעלייה במספר שעות העבודה הממוצע של מתמחים ושל רופאים צעירים.
- יותר רופאים ערבים: שיעור הרופאים מהאוכלוסייה הערבית מכלל הרופאים הפעילים גדל והגיע לכ-15% ב-2016, ומתקרב לשיעורם באוכלוסייה (21%).
- שיעור בוגרי לימודי רפואה שלמדו בישראל צונח בהתמדה ועומד על 51%. עשירית מבוגרי לימודי הרפואה ילידי ישראל למדו בהונגריה, וניכר גידול במספר הלומדים בירדן (7% מכלל הרופאים החדשים).
השכלה עודפת
בוגרי מדעי הרוח והחברה ועולים בעלי עברית ברמה נמוכה הם בעלי סיכוי גבוה להשכלה עודפת. השכלה עודפת יכולה להיחשב גם כ"תת-תעסוקה" – כלומר עבודה במשרות שדרישות ההשכלה בהן נמוכות מהשכלת העובד.
- למי שלמדו מדעי הרוח ומדעי החברה יש סיכוי גבוה יותר להיות בעלי השכלה עודפת, לעומת בוגרי לימודי רפואה, משפטים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב – שהם בעלי הסיכוי הנמוך ביותר לכך.
- קיים מתאם שלילי בין זמן הנסיעה לבין השכלה עודפת. יכולת הניידות המרחבית של עובדים מאפשרת להרחיב את רדיוס החיפוש אחר עבודה ועל כן מפחיתה את הסיכוי לעבוד בעבודה שאינה תואמת את רמת ההשכלה.
- הסיכוי להשכלה עודפת קשור בגיל: השכלה עודפת נפוצה בקרב צעירים בתחילת דרכם המקצועית ובקרב בני 45 ומעלה שמחליפים את מקום עבודתם. בקרב עובדים מבוגרים הסיבה העיקרית להשכלה עודפת היא התיישנות מיומנויות בשל קצב התפתחות הטכנולוגיה, כמו גם גילנות.
- לרמת העברית יש השפעה ניכרת: עברית לא טובה בקרב עולים מביאה לרמות גבוהות יותר של השכלה עודפת. שיעורי ההשכלה העודפת בקרב ערבים אינם שונים מהשיעורים בקרב יהודים ותיקים.
הגיל הרך בישראל
מעל 11% מאוכלוסיית ישראל הם ילדים בני 6 או פחות, ולהתפתחות בגיל הרך יש השפעה על ההישגים הלימודיים, המצב הכלכלי והבריאות בהמשך החיים. ישראל שוברת שיאים שליליים ביחס בין מספר הילדים למספר הגננות ולמספר אנשי הצוות בגנים, ומחזיקה בשיא ההשתתפות של ילדים במסגרות חינוך לגיל הרך.
- שיא בהשתתפות במסגרות לגיל הרך: יותר ממחצית מהילדים מגיל לידה עד שנתיים נמצאים במסגרות חינוך לגיל הרך, 31% מהם בני פחות משנה, לעומת 35% ו-9% בהתאמה במדינות ה-OECD. שיעור בני 3–5 במסגרות עומד בישראל על 99% (לעומת 87% ב-OECD). משך השהות במסגרות בישראל מגיע ל-40 שעות שבועיות ואף יותר, ולכן איכות המסגרות היא בעלת חשיבות מכרעת.
- ההוצאה הציבורית לילד במערכת החינוך לגיל הרך היא מהנמוכות ב-OECD. היחס בין מספר הילדים למספר אנשי הצוות בגנים גבוה מאוד – כ-5 אנשי צוות ל-29 ילדים בממוצע – יחס נמוך ב-23% מן הממוצע במדינות אחרות. המספרים הגבוהים בישראל משפיעים על שביעות הרצון של אנשי הצוות מעבודתם ועל הזמינות שלהם לצרכים הייחודיים של כל ילד.
- שיא נמוך במספר הגננות: 45% מאנשי הצוות בגנים הם סייעות, שרמת השכלתן נמוכה, ורק 34% גננות – השיעור הנמוך ביותר בהשוואה למדינות אחרות.
- רוב הגננות משכילות, רוב הסייעות לא: בעוד מרבית הגננות בישראל (95%) מחזיקות בתואר ראשון ומעלה – גבוה מהשיעור במדינות אחרות, שיעור הסייעות עם השכלה תיכונית ומטה גבוה במיוחד (70% לעומת 25% במדינות אחרות).
- גיל הכניסה לגן משפיע על היכולות: ילדים שנכנסים למסגרות חינוך בגיל צעיר מאוד או מאוחר מאוד מגיעים להישגים נמוכים יותר בקריאה לעומת ילדים שנכנסים למסגרות בגילי 3–4.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.