מדינת ישראל היא שיאנית בכל הנוגע לתחום הגיל הרך מבחינת אחוז הילדים מתוך האוכלוסייה, שיעורי ההשתתפות במסגרות החינוך ומספר השעות שילדים מבלים בהן, אך בתחום המדיניות היא מדשדשת מאחור ומזניחה את החינוך לילדי הגיל הרך, שבהם טמון עתיד המדינה. בחוברת מיוחדת, ראשונה מסוגה, מציג מרכז טאוב ממצאים נבחרים ממחקרים על הגיל הרך בישראל ובהשוואה למדינות אחרות, ודן בהשלכות על מדיניות ובצעדים אפשריים לשיפור ההשקעה ואיכות הטיפול בגיל הרך.
יותר ילדים, יותר אימהות עובדות, פחות מסגרות מפוקחות ואיכותיות
שיעור הילודה בישראל הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD – 3.0 ילדים בממוצע לאישה לעומת 1.6 ב-OECD, וגבוה אף ביחס למדינות אחרות במזרח התיכון. בישראל 10% מהאוכלוסייה הם ילדים מתחת לגיל 4, כפול מהשיעור במדינות המפותחות.
שיעור ההשתתפות של ילדים בגילי 2-0 במסגרות חינוך בישראל גם הוא גבוה בהשוואה ל-OECD: 56% לעומת 35%. חוק חינוך חובה חינם מגיל 3 שיושם בשנת 2012 תרם להתרחבות ניכרת של שיעורי ההשתתפות של ילדים מגיל 3 במסגרות ציבוריות, בקרב יהודים וערבים, ושיעור ההשתתפות של בני 5-3 בישראל עומד כיום על 99% (לעומת 87% בממוצע ב-OECD). מרבית ילדי ישראל שוהים במסגרות חינוך לגיל הרך ארבע שנים ומעלה, כ-30 עד 50 שעות שבועיות בממוצע – נתון גבוה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, אולם רק רבע מהילדים עד גיל 3 בישראל שוהים במסגרות מפוקחות.
גם שיעור התעסוקה של אימהות לילדים בגיל הרך בישראל גבוה יחסית, והדבר משפיע על שיעור ההשתתפות של ילדים במסגרות. הדבר קשור בין השאר לחופשת הלידה הקצרה בישראל (15 שבועות לעומת 18 בממוצע ב-OECD). עם זאת, חופשת הלידה בישראל נדיבה יותר בהשוואה למדינות אחרות – האישה מקבלת עבור תקופה זו תשלום בשיעור 100% משכרה, וההטבה ניתנת בעבור מספר רב של ילדים לעומת מדינות אחרות.
השתתפות של ילדים בגיל הרך במסגרות חינוך איכותיות מקדמת התפתחות קוגניטיבית, חברתית ורגשית ומשפרת הישגים לימודיים בעתיד, במיוחד עבור ילדים מרקע חברתי-כלכלי חלש. המסגרות בישראל מאופיינות במספר קטן של חברות צוות על מספר רב של ילדים: 5 חברות צוות לכל 29 ילדים בממוצע – כפול ממספר הילדים הממוצע במדינות אחרות ונמוך בכרבע מהן מבחינת מספר חברות הצוות. יתר על כן, רוב הצוות בישראל מורכב מסייעות, אשר לרובן השכלה תיכונית ומטה. נוסף על כל הנתונים האלה, ההוצאה הציבורית לילד על שירותי חינוך וטיפול לגיל הרך בישראל נמוכה בהשוואה בין-לאומית, בין היתר בשל מספר הילדים הרב במדינה.
חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות – התחלה של שינוי, אך לא מספיק
החל משנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ב) ייכנסו לפועל בהדרגה תקנות הפיקוח על כל מעונות היום בישראל שבהם שבעה ילדים ומעלה – פרטיים או בפיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. התקנות מגדירות את מספר הילדים המרבי, השטח הפיזי המינימלי לילד והיחס המרבי בין מספר אנשי הצוות למספר הילדים, ודורשות שכל מי שעובד עם ילדים יעבור הכשרה פדגוגית של 220 שעות ובנוסף הדרכה חינוכית חודשית. חוק הפיקוח על המעונות הוא שלב ראשון וחיוני בשיפור איכות המסגרות לילדים עד גיל 3 בישראל, אולם התקציב שהקצתה הממשלה ליישומו במסגרות הפרטיות אינו מספיק, וקיים חשש שיהיו מי שיעזבו את הענף או יפרו את התקנות.
הבטחת גישה אוניברסלית למסגרות חינוך מגיל 3 היא צעד מבורך, אך אין בו כדי להבטיח גישה שוויונית למסגרות באיכות גבוהה. הסביבה המשפחתית, המצב החברתי-כלכלי של המשפחה והמוסד החינוכי שההורים בוחרים משפיעים על הסביבה של הילדים ועל הזדמנויות הלמידה שלהם בגיל הרך. ממצאי המחקרים שערך מרכז טאוב מראים שדווקא אלה שזקוקים יותר למסגרות האלה, מהשכבות החלשות באוכלוסייה, משתתפים במסגרות בשיעורים הנמוכים ביותר. עוד עולה מהמחקרים כי ככל שילדים שוהים יותר שנים במסגרות, כך הישגיהם הלימודיים גבוהים יותר – בעיקר בקרב ילדים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. עם זאת, גם כניסה מוקדמת מדי לגן (בגיל שנה) כרוכה בהישגים נמוכים של הילדים בהמשך, בעיקר בקרב ילדים ערבים וילדים לאימהות ללא השכלה גבוהה, והדבר מרמז על אפשרות שהדבר נובע מאיכות נמוכה של המסגרות שהילדים שוהים בהן.
בנוסף, ישראל מובילה בתחולת העוני בעולם המפותח, ובמיוחד בקרב ילדים: נכון ל-2017, שיעור העוני בקרב ילדים בישראל עומד על קרוב ל-24%. ממחקר של מרכז טאוב עולה שלמצוקה כלכלית שנחווית בגיל הרך יש השפעה משמעותית על ההישגים העתידיים של הילדים בבית הספר.
הנתונים מצביעים על כמה צעדי מדיניות שאפשר לנקוט כדי להתמודד עם הבעיות בתחום הגיל הרך בישראל:
הגדלת שיעורי ההשתתפות במסגרות לגיל הרך עד גיל 3:
- הגדלת ההשקעה בבניית מעונות יום מפוקחים חדשים, שהוערכה ב-3.5 מיליון ש"ח למעון לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
- הרחבת גישתן של הרשויות המקומיות הערביות לכספים ולקרקעות מתאימות לבניית מעונות לגיל הרך.
- הרחבת החינוך האוניברסלי לילדים מגיל שנתיים, או שינוי תנאי הזכאות לסבסוד לגיל הרך והגדלת רמת הסובסידיה – ללא קשר לסטטוס התעסוקה של ההורים. הדגש יעבור מתמיכה בהורים עובדים לחינוך איכותי יותר, ויש לבחון את ההשלכות הצפויות על שוק העבודה.
שיפור איכות החינוך והטיפול לגיל הרך:
- העברת האחריות למסגרות לגיל הרך עד גיל 3 למשרד החינוך, בליווי תקני איכות גבוהים והגברת הפיקוח – צעד שתוקצב ואושר לאחרונה על ידי הממשלה.
- הכשרה מקצועית והתמחות מעשית למטפלות לילדים עד גיל 3 ולסייעות במסגרות לבני 6-3, תהליך שהוחל ביישומו בעקבות חוק הפיקוח. צעד זה יעלה את דרישות הסף לעבודה בתחום ויגדיר סטנדרטים ברורים למקצוע.
- שיפור תנאי העבודה והשכר של עובדות החינוך לגיל הרך, שיעלה את היוקרה של המקצוע וימשוך עובדות איכותיות יותר לתחום.
- הגדלת היחס בין מספר חברות הצוות למספר הילדים במסגרות בהתאם למקובל במדינות מפותחות אחרות. חוק הפיקוח שינה זאת אך לא במידה מספקת (1:6 לתינוקות עד גיל 15 חודשים לעומת 1:5 לכל היותר במדינות אחרות).
- שיפור ומדידה של איכות הפעילויות ההתפתחותיות והחינוכיות במסגרות ושל האינטראקציה בין הילדים לאנשי הצוות ולילדים אחרים, המשפיעות על הישגי הילדים בעתיד.
טיפול בעוני בקרב ילדים בגיל הרך:
- הגדלת ההכנסה של משפחות החיות בעוני על ידי עידוד ההשתתפות בשוק העבודה, למשל באמצעות הגדלת מענק העבודה, במיוחד בקרב הורים עובדים לילדים בגיל הרך.
- הגדלת שיעור השלמת ההכנסה והרחבת ניצול ההטבה בקרב משפחות עניות, למשל בהתנייתה בהשתתפות בתוכניות הכשרה מקצועית או קורס הורות.
- אימוץ דפוס שונה של חלוקת קצבאות הילדים – הגדלת הקצבאות למשפחות עם ילדים בגיל הרך והקטנה של אלה הניתנות עבור ילדים בוגרים, ובכך לסייע להורים לשפר את איכות החינוך והטיפול בגילים הקריטיים.
- תוכנית שוברים להשלמת התזונה ולהספקת סל מזון בריא לילדים בגיל הרך ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, בדומה לתוכנית בארה"ב, המעידה על שיפור בבריאות הילדים ובהישגיהם הקוגניטיביים והלימודיים.
הרחבת מאגר הנתונים על ילדי הגיל הרך בישראל:
- איסוף נתונים מדויקים ורחבים יותר על המסגרות לגיל הרך ועל הילדים המשתתפים בהן במסגרת יישום חוק הפיקוח, ויצירת אפשרות לשלב בין נתוני טיפת חלב למאגר הנתונים של הלמ"ס.
- עריכת מחקר אורך על ילדים בגיל הרך בישראל, שיכלול נתונים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים שיסייעו לגבש מדיניות ארוכת טווח לגיל הרך.
- השתתפות במחקר הבין-לאומי של ה-OECD האוסף נתונים אמפיריים מקיפים על הסביבה הביתית וההורית של הילד ועל מסגרות החינוך שבהן השתתף בגיל הרך ומידע על יכולותיו החברתיות, הקוגניטיביות והרגשיות. הארגון מעוניין לכלול את ישראל במחקר.
החוברת הופקה בתמיכתן הנדיבה של קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.