אי-השוויון בהזדמנויות ההשכלה בישראל משמעותי מאוד גם לאחר עשורים של רפורמות ויוזמות חינוכיות. מחקר חדש שמפרסם מרכז טאוב מצביע על ההשפעה ארוכת הטווח של מנגנוני ההסללה והבידול בתוכניות הלימודים על תלמידות ותלמידים ואומד את סיכוייהם להשיג תואר אקדמי ולהשתלב בענפים עם שכר גבוה. על פי ממצאי המחקר קיים קשר הדוק בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמידות והתלמידים ובין ההתמיינות למסלולי הלימוד. ההסללה בתיכון תורמת כמעט 30% לשונוּת המוסברת של השכר בבגרותם והיא הגורם השני בחשיבותו בהסבר פערי השכר אחרי רכיב המגדר. מסלול הלימוד העיוני המצומצם אמנם הגדיל את הסיכוי לקבל תעודת בגרות, אך סיכוייהם של בוגריו לרכוש השכלה אקדמית ולהשתלב במשרות עם שכר גבוה נמוכים, ולמעשה "אפקט ההסללה" ממשיך להתקיים גם היום.
המחקר שמתפרסם היום בוחן את ההשלכות ארוכות הטווח של מנגנוני ההסללה והבידול בתוכניות הלימודים על תלמידות ותלמידים אשר היו בשלב בית הספר התיכון בשנות התשעים של המאה העשרים ואת אי-השוויון שנגזר מהם. את המחקר ערכו ד"ר אייל בר-חיים, פוסט דוקטורנט במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ' יריב פניגר, חבר סגל המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב. החוקרים מבחינים בין חמישה מסלולי לימוד עיקריים בחינוך העל-יסודי בישראל: מסלול מדעי-טכנולוגי מתקדם, מסלול עיוני רגיל, מסלול עיוני מצומצם, מסלול טכנולוגי רגיל ומסלול מקצועי. חלוקה זו מאפשרת להפנות את הזרקור אל המסלול העיוני המצומצם שנוסף למערכת בשנות התשעים כמענה לתלמידים בעלי הישגים נמוכים, שרבים מהם באים מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובדרך כלל הופנו למסלולים מקצועיים.
מחקר זה בוחן לראשונה את השפעת הלימודים במסלול העיוני המצומצם על בוגריו מבחינת השכלתם ותעסוקתם בעשור הרביעי לחייהם. ממצאי המחקר מראים שסיכוייהם של תלמידי ותלמידות המסלול העיוני המצומצם לרכוש השכלה גבוהה ולהיקלט במשרות בשכר גבוה דומים לאלו של בוגרי המסלול המקצועי. פרופ' פניגר מדגיש כי "זו הפעם הראשונה שאנו מראים את הבעייתיות של המסלול הזה מבחינת מוביליות השכלתית ותעסוקתית. מסלול הלימודים שונה אבל התוצאות דומות, ולמעשה האפקט של ההסללה ממשיך להתקיים גם כיום".
נמצא קשר הדוק בין השכלת ההורים למסלול הלימודים בתיכון
ממצאי המחקר מצביעים על קשר הדוק בין השכלת ההורים לבין סיכויי הכניסה של תלמידים ותלמידות לכל מסלול לימודים. סיכוייהם של בנים ובנות להורים משכילים ללמוד במסלולים יוקרתיים – ובהמשך לרכוש השכלה אקדמית וליהנות מרמות שכר גבוהות יחסית – גבוהים בהרבה מאלה של בנים ובנות להורים ללא השכלה אקדמית.
ההסללה פוגעת בסיכוי לרכוש תואר אקדמי ולהשתלב במשרות בשכר גבוה
במחקר נמצא שיש זיקה ברורה בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמידות והתלמידים ובין המסלול שהם לומדים בו, וכי למסלול הלימודים הזה יש השלכות ארוכות טווח על סיכוייהם להשיג תואר אקדמי ואף על שכרם כבוגרים בתחילת העשור הרביעי לחייהם.
הצבה במסלולי לימוד קשורה לרכישת כישורים רלוונטיים לשוק העבודה ולפיתוח שאיפות תעסוקתיות. על פי ממצאי המחקר, מסלולי הלימוד תורמים כמעט 30% לשונוּת המוסברת של השכר.
אי-השוויון בהזדמנויות ההשכלה משמעותי מאוד גם כיום, והרפורמות שנעשו משנות השבעים ועד שנות התשעים לא שינו מהותית את הקשר ההדוק בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמידות והתלמידים ובין מסלול הלימודים שהם לומדים בו. ד"ר בר-חיים מציין כי "המחקר מוכיח שגם רפורמה המתבססת על בחירה – ותהא זו בחירת התלמידים, ההורים, המורים או המנהלים – אינה יכולה להתמודד עם אי-השוויון בהזדמנויות ההשכלתיות, המייצר פערים גם בשוק העבודה. כדי לצמצם את אי-השוויון יש להתמודד איתו ישירות ולא לבנות מנגנונים המנסים להסתיר אותו".
בהתייחסו לממצאים אמר פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב: "ממצאי המחקר מצביעים על חסם מהותי לניידות חברתית בישראל, אך הם גם מציירים מפת דרכים לשיפור המצב. מסלול הלמידה בתיכון חשוב לא רק מבחינת ההסתברות לרכוש השכלה גבוהה אלא גם מבחינת יכולת ההשתכרות בעתיד – גם לאחר שמנטרלים את השפעתה של ההשכלה הגבוהה על השכר. למאמצים לשילוב תלמידים מאוכלוסיות חלשות במסלולים היוקרתיים יש פוטנציאל להשפיע לטובה על החברה הישראלית".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.