מרכז טאוב מפרסם היום שני מחקרים חדשים בתחום הגיל הרך:
מאפייני התעסוקה של הורים לילדים בגיל הרך בישראל
תעסוקת אימהות לילדים בגיל הרך וההישגים הלימודיים של ילדיהן במבחני המיצ"ב
מרכז טאוב מפרסם היום שני מחקרים בתחום הגיל הרך אשר בוחנים את מאפייני תעסוקת ההורים לילדים בגיל הרך ואת הקשר בין תעסוקת אימהות לבין הישגי הילדים בבחינות המיצ"ב בכיתות ה' ו-ח'. המחקר על תעסוקת הורים לילדים בגיל הרך בישראל חשוב במיוחד בשל פריון הילודה הגבוה ושיעורי התעסוקה הגבוהים של אימהות בהשוואה למדינות ה-OECD. המחקרים, שנערכו בתמיכתן הנדיבה של קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב, נכתבו בידי נעם זונטג, שבזמן כתיבת המחקרים היה חוקר במרכז טאוב (כיום חוקר בחטיבת המחקר בבנק ישראל). המחקרים מבוססים על קובץ נתונים מקיף וייחודי שהכין הלמ"ס עבור היוזמה לחקר ההתפתחות ואי-השוויון בגיל הרך של מרכז טאוב בראשותו של פרופ' יוסי שביט.
המחקר הראשון: מאפייני התעסוקה של הורים לילדים בגיל הרך בישראל
המחקר בוחן את דפוסי התעסוקה של הורים לילדים מגיל לידה ועד גיל 6 בחלוקה לרבעונים מאז הלידה, ומתמקד בתהליך החזרה של אימהות לשוק העבודה לאחר חופשת הלידה.
"עבור אימהות מהשכבות החלשות, אשר במקרים רבים פוטנציאל ההשתכרות שלהן נמוך", אמר זונטג, "מתחדדת הדילמה אם לצאת לשוק העבודה או לגדל את הילדים בבית ולחסוך את העלויות הגבוהות של המסגרות החינוכיות לגיל הרך". במחקר נמצא, כצפוי, ששיעורי התעסוקה של אימהות יורדים משמעותית לאחר הלידה עקב חופשת הלידה, אולם קצב החזרה של האימהות לתעסוקה אינו זהה בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות:
- אימהות משכילות חוזרות מהר יותר לעבודתן לאחר הלידה לעומת אימהות שהשכלתן נמוכה –
שיעורי התעסוקה של אימהות אקדמאיות ברבעון הרביעי שלאחר הלידה קרובים לשיעורי התעסוקה שלהן לפני הלידה.
- תעסוקת האבות אינה מושפעת מן הלידה באופן משמעותי, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. לעומת הנשים, אשר היקף תעסוקתן מצטמצם, לא ניכר שינוי בתעסוקת הגברים ברבעונם שלאחר הלידה.
- פערים בשיעורי התעסוקה על רקע מספר הילדים במשק הבית – שיעור התעסוקה בקרב הורים לשלושה ילדים צעירים נמוך בהשוואה להורים לילד אחד או שניים. נתון זה נכון עבור אימהות יהודיות וערביות וכן עבור אבות יהודים, אך בקרב אבות ערבים לא נצפו פערים בשיעורי התעסוקה ביחס למספר הילדים הקטנים.
-
ככל שרמת השכר לפני הלידה גבוהה יותר כך עולה הסיכוי לעבוד גם אחריה – הורים שהשתכרו שכר גבוה לפני הלידה נטו לעבוד לאחריה בשיעורים גבוהים יותר לעומת אלו ששכרם היה נמוך יותר. כמו כן נמצא כי רמת ההשכלה הייתה מתואמת באופן חיובי עם שיעורי התעסוקה לאחר הלידה, בעיקר אצל האימהות, ובפרט בקרב אימהות ערביות.
המחקר השני: תעסוקת אימהות לילדים בגיל הרך וההישגים הלימודיים של ילדיהן במבחני המיצ"ב
המחקר בוחן את הקשר המורכב בין תעסוקת אימהות לילדים בגיל הרך ובין ההישגים הלימודיים של ילדיהן במבחני המיצ"ב בכיתות ה' ו-ח'. מממצאי המחקר עולה שבעוד תעסוקת אימהות לילדים מגיל שנה ומעלה אינה פוגעת במידת ההצלחה של ילדיהן במבחני המיצ"ב, ובחלק מהמקרים היא אף מתואמת באופן חיובי עם ההישגים – לתעסוקה של אימהות לילדים עד גיל שנה עשויה להיות השפעה שלילית על הצלחתם במבחני המיצ"ב. כמו כן, ההשפעה של תעסוקת האימהות קשורה ברמת ההשכלה שלהן. במחקר נמצא כי ילדים עד גיל שנה לאימהות שהשכלתן נמוכה נפגעים פחות מתעסוקת האם, משום שמסגרות החינוך לגיל הרך מפצות אותם על החסך בגירויים הקשור לזמן האינטרקציה עם האם. לעומת זאת, תרומתן של מסגרות החינוך להתפתחותם של ילדים לאימהות משכילות פחותה מתרומתו של זמן האינטראקציה עם האם המשכילה, ולכן הם עשויים להיות מושפעים באופן שלילי מהיעדרותה של האם הקשורה לעבודתה.
"ממצאי המחקר מדגישים את ערכו של טיפול איכותי, מסור ואוהב בשנים הראשונות לחיים. לנוכח המדיניות של עידוד תעסוקת אימהות הנהוגה כיום בישראל, כדאי לשקול צעדי מדיניות שיתמכו בכך; אלה יכולים לכלול, מלבד תמריצי התעסוקה כשלעצמם (מס הכנסה שלילי, נקודות זיכוי במס להורים עובדים וכולי), גם השקעה ממשלתית במסגרות חינוך לגילים שאינם מתוקצבים כיום (לידה עד שלוש) והשקעה בשיפור איכותן של מסגרות החינוך הקיימות. השקעות אלו עשויות לא רק לתמוך בתעסוקת האימהות כשלעצמה אלא אף לתרום להתפתחות הילדים בגיל הרך – וכמו שהראו מחקרים רבים, להביא גם לשיפור הישגיהם הלימודיים בבית הספר ולהצלחה רבה יותר בשוק העבודה", אומר זונטג.
פרופ' יוסי שביט, ראש יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי-השוויון בגיל הרך, אמר: "בישראל, במשך שנים הייתה מדיניות הגיל הרך ממוקדת בתרומה של מעונות היום והגנים לתעסוקתן של אימהות. ואכן, שיעורי תעסוקת האימהות בישראל, כמו גם שיעורי ההשתתפות של ילדים בגיל הרך במסגרות חינוכיות, גבוהים מאוד. המחקר הנוכחי מלמד שחזרת אימהות לתעסוקה סמוך ללידה עשויה לפגוע בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדיהן, וקושר זאת לאיכות הירודה של רבות ממסגרות החינוך הקיימות. יש לפעול בדחיפות לשיפור איכות המסגרות, בעיקר על ידי האצת תהליך ההכשרה של הסייעות והמטפלות. כמו כן מומלץ לשקול הארכה של חופשת הלידה, כדי לאפשר לאימהות המעוניינות בכך להתמקד בגידול העוללים בגיל קריטי זה להתפתחות הילד".
נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, הוסיף: "מסר נוסף אשר מתקבל מנקודת ההשקה בין שני המחקרים נוגע לחשיבות מעורבותו של האב בטיפול בילדים בשנים הראשונות של החיים. הגדלה משמעותית של המעורבות הזאת תאפשר לילדים לקבל את התמיכה ההורית שהם זקוקים לה כדי להצליח בהמשך חייהם, ובו בזמן תאפשר לאם להמשיך ולקדם את הקריירה שלה ולעזור בפרנסת המשפחה".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.