שירות הבריאות לתלמיד הוא אחד מן הרכיבים של שירותי בריאות הציבור בישראל, אך שירות מרכזי זה עובר טלטלות ושינויים זה למעלה משלושים שנה. מרכז טאוב מפרסם היום מחקר חדש הדן בבעיות היסוד של שירות הבריאות לתלמיד ומציג חמישה מודלים אפשריים להפעלת השירות. ממצאי המחקר מצביעים על מחסור כרוני באחיות השירות, על שחיקת מעמדה המקצועי של האחות ועל קושי במדידת תפקוד השירות והערכתו. מעבר לכך, החוקרים מציינים כי חוסר העקביות המתמשך במדיניות הממשלה כלפי שירות הבריאות לתלמיד והיעדר האחידות בהפעלתו ברמה הארצית הביאו לאי-בהירות באשר למודל ההפעלה הרצוי שלו. כך, במרוצת השנים, כתוצאה ממחדל תכנוני מתמשך, הלכה ונוצרה "בלקניזציה" של שירות הבריאות לתלמיד, כאשר בחלק מן המחוזות בארץ השירות ניתן ישירות על ידי משרד הבריאות ובאחרים על ידי חברות פרטיות באמצעות מיקור חוץ. החוקרים מביעים חשש כי המצב הנוכחי – תולדה של צירופי נסיבות, אילוצים וכוחות המושכים לכאן ולכאן – עלול להפוך למצב קבוע בלי שיהיה לכך צידוק מקצועי-מדעי.
מחקר שמפרסם היום מרכז טאוב בוחן את שירות הבריאות לתלמיד בישראל. את המחקר ערכו ד"ר ברוך לוי, חוקר אורח במרכז טאוב ועמית מחקר במחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות, בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר רמי אדוט, המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות הבריאות במרכז טאוב ומנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "חוסר קבלת החלטות לגבי אופן עדכון כח האדם והתקציבים הראויים להפעלת שירות הבריאות לתלמיד הינה בכייה לדורות. דווקא בימי קורונה אנחנו רואים את החשיבות האדירה שבנוכחות אחות בריאות התלמיד בבית הספר – דמות אשר עיסוקה צריך להיות הרבה מעבר לחיסונים ובדיקות סקר. קיומה של דמות חינוכית משמעותית בתחום הבריאות, שיכולה לסייע לצוות החינוכי לאתר מצוקות, לקדם בריאות ולפעול עם התלמידים, המורים והקהילה, הוא צורך משמעותי אשר הקורונה רק העצימה", אומר פרופ' דוידוביץ'.
מן המחקר עולה כי בצד ההכרה במקומו של שירות הבריאות לתלמיד כשירות ציבורי חשוב, מרחפת מעליו שנים רבות אי וודאות הן מבחינת מודל ההפעלה הן מבחינת התאמת המשאבים לגידול האוכלוסייה והתפתחות השירותים הניתנים. שירות הבריאות לתלמיד במתכונתו המולאמת מופעל במחוזות דרום, אשקלון וצפון, ואילו בשאר המחוזות ובערים הגדולות (ירושלים, תל אביב וחיפה) השירות נותר תחת מודל ההפרטה, וזאת למרות ההסכם להעסקה ישירה במגזר הציבורי שנחתם בשנת 2015 בין משרד האוצר להסתדרות.
לטענתו של ד"ר רמי אדוט, "הפרטה של שירותים חברתיים והספקתם בדרך של מיקור חוץ היא סוגיה בעייתית שמלווה אותנו כבר שלושה עשורים. לשירות במתכונתו הנוכחית יש לא מעט חסרונות, ויש לקוות שיילמדו הלקחים. תקופת הקורונה הראתה עד כמה שירות הבריאות המניעתי, שנחשב חסר יוקרה, הוא שירות חשוב וחיוני".
יחס נמוך של 5,000 תלמידים לאחות בשירות הבריאות לתלמיד
המחסור באחיות בשירות הבריאות לתלמיד הוא למעשה בבואה של מצבו העגום של כוח האדם הסיעודי הכללי בישראל: שיעור האחיות בישראל ביחס לאוכלוסייה הוא מהנמוכים בקרב המדינות המפותחות. על פי נתוני ה-OECD, בישראל יש 5 אחיות מועסקות לאלף נפש לעומת ממוצע של 9.5 במדינות הארגון.
מהמחקר של מרכז טאוב עולה תמונת מצב מדאיגה של שירות הבריאות לתלמיד: מחסור בכוח אדם וקושי באיוש תקנים. "עתידו של שירות הבריאות לתלמיד תלוי בראש ובראשונה בפתרון בעיות היסוד שלו, הקשורות לאתגרי כוח האדם, להגדרת תפקיד האחות ולמעמדה המקצועי, ובאופן כללי יותר – למקומם של שירותי בריאות הציבור במערכת הבריאות", מדגיש ד"ר ברוך לוי.
המחסור הכרוני באחיות בריאות הציבור משתקף גם במספר התלמידים לאחות בשירות הבריאות לתלמיד, עם אחות אחת לכל 5,000 תלמידים משנת 2010 – לעומת אחות אחת לכל 1,600 תלמידים בתקופה שבין 1997 ל-2003. נוסף על המחסור בכוח אדם ובתקנים והקושי באיוש התקנים הקיימים, חל גידול של כ-400,000 במספר התלמידים הארצי בכיתות א'-ט' בעשרים השנים האחרונות. במחוזות המולאמים מספר התקנים לא גדל בהתאם לגידול האוכלוסייה.
שירות הבריאות לתלמיד מתמקד בחיסונים, בדיקות התפתחות ובדיקות סקר הקלים יותר למדידה ומזניח תחומים חשובים כמו חינוך לבריאות
שירות הבריאות לתלמיד נסמך על שני עמודי תווך עיקריים: רפואה מונעת וקידום הבריאות.
המרכיב העוסק ברפואה מונעת, כגון חיסונים, בדיקות התפתחות ובדיקות סקר, ניתן למדידה כמותית; המרכיב השני, לעומת זאת, שעניינו קידום הבריאות, כולל היבטים "רכים" אשר אינם ניתנים כמעט לכימות והערכה באמצעות מעקב, כגון ייעוץ והדרכות לתלמידים, הורים וצוות חינוכי, איתור התנהגויות בסיכון ותוכניות להטמעת אורח חיים בריא בבתי הספר. ההתמקדות במדידה הכמותית של הרפואה המונעת הפכה לאבן הבוחן לתפקודו של שירות הבריאות לתלמיד משום שהיא מסוגלת לספק למשרד הבריאות נתונים מספריים, ודחקה הצידה את נושא קידום הבריאות. כך לדוגמה, סל שירותי הבריאות לתלמיד כולל שיעור אחד בשנה לכל כיתה בנושא חינוך לבריאות, ואפילו בשירות דל זה ניכרים פערים בין המחוזות. למשל, במחוזות אשקלון והדרום, כיסוי החינוך לבריאות עומד על 33.6% ו-11.4%, בהתאמה, בהשוואה לממוצע ארצי של 75.5%. במחוז הדרום, שבו הנתונים נמוכים במיוחד, נראה שבכיתות ה' ו-ו' לא מתקיימת כמעט שום פעילות בנושא זה, וגם במחוז הצפון הכיסוי נמוך יחסית. המשותף לשלושת המחוזות הללו הוא הימצאותם בפריפריה הגיאוגרפית וקבלת שירות הבריאות לתלמיד ישירות מהמדינה.
מודל ההפעלה הרצוי של שירות הבריאות לתלמיד חייב להתחשב גם בצורכי האחות וביציבותה המקצועית
אחד הממצאים הבולטים במחקר הוא ריבוי העמדות בנוגע למתווה הרצוי להפעלת השירות. כיום במחוזות מסוימים שירות הבריאות לתלמיד מולאם ומופעל ישירות על ידי משרד הבריאות ובאחרים הוא נותר מופרט ומופעל על ידי חברות זכייניות. ד"ר לוי מבהיר כי "שאלת אופן הספקת השירות – על ידי מיקור חוץ או ישירות על ידי המדינה – היא אמנם שאלה חשובה, אבל בבחירת מודל ההפעלה הרצוי חשוב לתת את הדעת לעניינים חשובים לא פחות, כגון הגדרת תפקידה של האחות בבית הספר, השתייכותה המקצועית, תנאי העבודה שלה, פערי השירות בין המחוזות ואופן ההערכה והמדידה של השירות".
המחקר מציג חמישה מודלים אפשריים להפעלת השירות: מודל הנשען כולו על מיקור חוץ, מודל מבוזר (מיקור חוץ או הפעלה ממשלתית), בית ספר מקדם בריאות, שירות ארצי מולאם ואחיד ושירות בריאות ברשויות המקומיות. לכל אחד מהמודלים הללו מאפיינים משלו הנוגעים לאופן הספקת השירות, מקומה של האחות בשירות ואינטגרציה עם טיפות חלב.
לדברי פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב, "אין ספק שבמערך שירות הבריאות לתלמיד טמונה הזדמנות חשובה לקידום בריאות הציבור. בלי קשר למודל השירות שייבחר בסופו של דבר, נדרשים חשיבת עומק ותכנון חכם על מנת לקדם את בריאותם של תלמידי ישראל ושל משפחותיהם".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לדנה יובל, מנהלת שיווק, תקשורת וקשרי ממשל במרכז טאוב: 054-5403537