מאז תום משבר הקורונה חלו בישראל שינויים פוליטיים שהשפיעו על תחום הרווחה והביאו להתפתחויות ניכרות ולשינויי מדיניות. ממצאי הפרק מצביעים בין השאר על גידול בהוצאה הממשלתית, על ירידה ניכרת במספר מקבלי דמי האבטלה, ובמקביל על עלייה במספר מקבלי קצבאות הקיום. כמו כן נמשך המחסור בעובדות ועובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים, במיוחד ברשויות שבהן המצוקה החברתית היא הגדולה ביותר.
ההוצאה החברתית ירדה משמעותית לעומת מדינות רווחה אחרות
בחינת ההוצאה החברתית בשנת 2022 מצביעה על הוצאה בסך של כ-298 מיליארד ש"ח – ירידה ריאלית של כ-17 מיליארד ש"ח לעומת השנה שקדמה לה, והמשך מגמת הצמצום בהוצאה משנת 2020. בחינת רכיבי ההוצאה מראה כי מדובר בירידה של כ-13 מיליארד ש"ח בהוצאה על ביטחון סוציאלי ועלייה של כמיליארד ש"ח בהוצאה על חינוך. בתחום הבריאות אמנם חל צמצום של כ-5 מיליארד ש"ח בהוצאה, אך היקפה עדיין משקף את הגידול שנדרש בהוצאה בזמן משבר הקורונה. בהוצאה על רווחה חברתית הייתה בשנת 2022 עלייה של כמיליארד ש"ח, אבל חלק ניכר מעלייה זו מקורו בהגדלת תקציב משרד הקליטה לצורך קליטת עולים מאוקראינה ומרוסיה.
אף שההוצאה החברתית בישראל ביחס לתמ"ג נמוכה לעומת מדינות רווחה אחרות, חלקה של ההוצאה מסך ההוצאה הממשלתית גדול יחסית, ובשנת 2022 הוא אף גדל: 61% מההוצאה הממשלתית הוקדשו לנושאים חברתיים. בחינת ההוצאה החברתית בחלוקה למרכיביה מגלה ש-26% מההוצאה הממשלתית הוקדשו לביטחון סוציאלי, 16% לבריאות, 15% לחינוך ו-3.9% לרווחה חברתית.
שביט בן-פורת, מכותבות המחקר, אומרת: "ממצאי הפרק באשר לחלקה הגדול יחסית של ההוצאה הממשלתית אשר הוקדש לתחום החברתי בשנת 2022, לצד הגידול במשאבים שהוקדשו ליישום המלצות הוועדה למלחמה בעוני, יכולים להעיד על החשיבות הרבה שקיבל התחום החברתי בשנה זו".
הביטוח הלאומי מוציא פחות על ביטחון סוציאלי
ההוצאה על הקצבאות הניתנות על ידי המוסד לביטוח לאומי ירדה משמעותית, מכ-128 מיליארד ש"ח בשנת 2021 לכ-113 מיליארד ש"ח בשנת 2022. עיקר הירידה היא בהוצאה על ביטוח אבטלה – מכ-20 מיליארד ש"ח בשנת 2021 לכ-3.2 מיליארד בשנת 2022. ירידה זו מבטאת את הצמצום הדרמטי במספר מחוסרי העבודה והשוהים בחל"ת עם חזרתו של שוק העבודה לתפקוד תקין לאחר הקורונה.
נוסף על כך חלה ירידה בהוצאה על תוכנית הבטחת ההכנסה, המיועדת לאנשים בגיל העבודה שהכנסתם נמוכה במיוחד ואשר מתקשים להשתלב בשוק העבודה או שהכנסתם מעבודה אינה מספקת. בשנת 2022 רק 1.5% מההוצאה על ביטחון סוציאלי הוקדשו לרשת ביטחון זו. הירידה המצטברת במספר מקבלי הקצבה מאז שנת 2015 עומדת על 39%. בשאר תחומי הפעילות של הביטוח הלאומי חל גידול בהוצאה, בייחוד בקצבאות המיועדות לאוכלוסייה הזקנה ובקצבאות המיועדות לאנשים עם מוגבלות. כך למשל, מאז שנת 2015 היה גידול של 37% במספר מקבלי קצבת נכות כללית.
בשנת 2023 נרשם פער דרמטי בין סכומי ההוצאה על קצבאות קיום
תוכנית הבטחת הכנסה ותוכנית נכות כללית נועדו שתיהן לסייע למי שאין לו הכנסה מעבודה או שהכנסתו נמוכה מאוד, אולם המחקר מראה שיש פער ניכר במידת הנדיבות של שתי התוכניות. באוגוסט 2023 עמדה הקצבה החודשית הממוצעת למקבל הבטחת הכנסה על 2,226 ש"ח, ואילו קצבת נכות ממוצעת הייתה 4,013 ש"ח לחודש – פער של 1,787 ש"ח.
תוכנית תווי המזון לא סייעה בהכרח למשפחות מתחת לקו העוני
לאור ההחלטה להפעיל מחדש את תוכנית תווי המזון בשנת 2023 ו-2024 והרחבת תנאי הזכאות לקבלתם, מרכז טאוב ערך השנה מחקר שבחן את אופן הפעלת התוכנית בשנת 2021. המחקר השווה בין השאר בין מספר המשפחות שקיבלו תווי מזון בכל יישוב ובין מספר המשפחות החיות בעוני ביישוב.
המחקר הראה שככלל, שיעור המשפחות שקיבלו סיוע בתווי מזון במסגרת התוכנית קטן משיעור המשפחות שחיות מתחת לקו העוני. בממוצע ארצי מדובר בפער שלילי של כ-10%. ביישובים עם אוכלוסייה יהודית ישנו פער שלילי של 8.9%, וביישובים ערביים (לא כולל בדואים ודרוזים) יש פער שלילי של 13.8%, כלומר בשני המגזרים חולקו פחות תווי מזון ממספר המשפחות שחיות בעוני ביישוב. ביישובים הבדואיים נמצא הפער השלילי הגדול ביותר בין שיעור המשפחות שקיבלו תווים ובין שיעור המשפחות שחיות מתחת לקו העוני – 27.7%. ביישובים החרדיים, לעומת זאת, היה פער חיובי של 1.9%, כלומר יותר משפחות קיבלו תווי מזון מאשר משפחות שחיות מתחת לקו העוני. מממצאי המחקר עולה שתוכנית זו סייעה במיוחד לציבור החרדי ולא בהכרח לאנשים שחיים מתחת לקו העוני.
המחסור בעובדות ועובדים סוציאליים נמשך ואף מחריף
המחסור בעובדות ועובדים סוציאליים ממשיך להעסיק את הכנסת ואת משרד הרווחה והביטחון החברתי, בעיקר בשל הקושי באיוש משרות במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. בשנת 2022 עמד שיעור איוש המשרות במחלקות אלו על 87% בממוצע, והמשמעות: 786 תקנים פנויים. ב-23 רשויות מקומיות רבע או יותר מהתקנים אינם מאוישים, והדבר בולט במיוחד ברשויות שבהן המצוקה החברתית היא הגדולה ביותר – ביתר עילית, ג'יסר א-זרקה, כסיפה, לקייה, צפת ורהט.
השתתפות הרשויות המקומיות בתקצוב שירותי הרווחה
לקראת כנס של מרכז טאוב העתיד להתקיים בקרוב ערכנו מחקר הבוחן את סוגיית אי-השוויון בנגישות לשירותי רווחה בישראל בשנת 2021, תוך התמקדות בחלקן של הרשויות המקומיות בתקצוב שירותי הרווחה ובהשלכות הדבר על אי-שוויון ברווחה.
המחקר מראה כי הפערים שהוזכרו במחקר הקודם בעינם עומדים. רשויות מהאשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר מוציאות על שירותי רווחה למקבל שירות יחיד 4,596 ש"ח בממוצע בשנה, לעומת ממוצע שנתי של 10,898 ש"ח (יותר מפי שניים) ברשויות מהאשכול הגבוה ביותר.
בחלוקה על פי קבוצות אוכלוסייה הפערים מתחדדים עוד יותר. ההוצאה השנתית הממוצעת על שירותי רווחה למקבל שירות ברשויות המקומיות הבדואיות עומדת על 5,103 ש"ח בלבד, לעומת 13,148 ש"ח בערים האיתנות ביותר מבחינה כלכלית.
המאבק בעוני: חוקרי מרכז טאוב ממשיכים לעקוב אחר יישום המלצות ועדת אלאלוף
לאחר הצמצום שחל בשנת 2021 בהוצאה המוקדשת לסעיפים הקשורים בהמלצות הוועדה למלחמה בעוני, בשנת 2022 נרשם גידול בהוצאה זו והיא הגיעה ל-46% מסך ההוצאה שהמליצה הוועדה, לעומת 30% בלבד בשנת 2021. הסעיפים שהיה בהם גידול הם דיור, בריאות ורווחה. בתחום הדיור העלייה קשורה בהוצאה על רכישת דירות וסיוע בשכר דירה; בתחום הבריאות היא קשורה בהוצאה על שירותי בריאות לתלמיד ובריאות השן ברשויות המקומיות; ובתחום הרווחה והביטחון הסוציאלי הגידול בהוצאה מקורו בהתרחבות תוכניות הסיוע לאזרח ותיק בקהילה, לצד גידול משמעותי בהוצאה המוקדשת לקצבת השלמת הכנסה בזקנה בהתאם להחלטת ממשלה שהתקבלה בעניין בשנת 2021. התפתחות נוספת ביישום המלצות הוועדה היא חידוש המאמצים להקמת רשות למאבק בעוני, אשר הצעת החוק להקמתה אושרה לאחרונה בכנסת בקריאה ראשונה.
פרופ' ג'וני גל מסכם: "ממצאי הפרק ובחינת האתגרים שעימם התמודדה מערכת הרווחה לפני המלחמה מדגישים את חיוניותה ואת מקצועיותם של רבים מהפועלים בה. עם זאת יש לא מעט קשיים בתחומי התקצוב וכוח האדם, והדבר מקשה עליה לספק מענים ראויים למי שזקוקים לסיוע".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151