מחשבות ראשוניות לקראת דיונים על רפורמה בחינוך העל-יסודי

01.07.2021

במבט ראשון נראה כי בריאיון שהעניק יו"ר ארגון המורים רן ארז לדה מרקר (27.6.21) הוא דוחה מכול וכול את הרעיונות של שרת החינוך החדשה יפעת שאשא-ביטון לרפורמה מרחיקת לכת במשרד החינוך. עם זאת, עיון מדוקדק בדברים שנאמרו מגלה שהם טומנים בחובם יסודות חיוביים סמויים מן העין ומותירים כר נרחב למשא ומתן.

טענתו העיקרית – והצודקת בעיקרה – של ארז היא שהשרה לא שוחחה עם ארגוני המורים לפני ששטחה את כוונותיה. למרות זאת, מדבריו עולה כי שום רעיון לא יידחה על הסף וכי בהחלט יש מקום להגיע להסכמות בחלק מהנושאים.

  1. הפחתת מספר שעות הלימוד

ארגון המורים חושש שהמהלך המוצע של מעבר לשבוע לימודים בן חמישה ימים והשינויים בבחינות הבגרות יביאו להפחתת מספר שעות הלימוד ולפיטורי מורים. על משרד החינוך להבהיר שכל מהלך שינקוט לא יפחית אפילו שעה אחת מהשעות המוקצות למערכת החינוך (היסודית והעל-יסודית כאחת), וכי כולו יוקדש להפחתת מספר התלמידים המקסימלי בכיתה – מ-40 ל-30 ואף פחות מזה. הבטחה כזאת יכולה להקטין במידה ניכרת את התנגדות ארגון המורים.

  1. שינויים בבחינות הבגרות
  • "כל ניסיון לצמצם את חומרי הלימוד יביא לפגיעה במורים ובתלמידים". לאמירה זו של יו"ר ארגון המורים אין כל תימוכין במחקר החינוכי. מחקרים מראים שהקשר בין מספר שעות הלימוד להישגים הוא חלש, וכלל לא ברור אם הוא מתקיים כאשר מקטינים את מספר התלמידים בכיתה. אשר למורים, כפי שציינו לעיל, הפחתת מספר שעות הלימוד לא חייב להיות מלווה בצמצום מספר שעות העבודה של המורים. הדבר נכון בין שמתייחסים למקצועות הכלולים בתעודת הבגרות – במיוחד החיצוניות – ובין שמתייחסים למקצועות שחובת ההיבחנות על מנת לזכות בתעודת בגרות אינה חלה עליהם.
  • יו"ר ארגון המורים טוען שהשינויים בבחינות הבגרות (בעיקר צמצום מספר הבחינות) יפגעו בתלמידים, משתי סיבות: (1) תעודת סיום התיכון לא תיתפס כמבטאת בצורה מהימנה את הישגי התלמידים בבואם להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה; (2) במקצועות שבהם התלמידים אינם נבחנים בבחינה חיצונית התוצאה תהיה שהתלמידים יפסיקו להתייחס ברצינות ללימודים. שתי הטענות הללו בעייתיות. ראשית, בעת האחרונה נשמעת ביקורת הולכת וגוברת מצד המוסדות להשכלה גבוהה על "מולך בחינות הבגרות" ועל הצורך להחליפן בדרכי הערכה חלופיות, כפי שעשו כמה מהאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בארה"ב ובאנגליה שוויתרו על בחינות הדומות בעיקרן לבחינות הבגרות ככלי מיון. אשר להשפעה על מקצועות שאינם נלמדים לבגרות, דווקא ביטול בחינות הבגרות כולן, כאשר תעודת הסיום של בית הספר התיכון תכלול את כל המקצועות שלמד התלמיד, יכול להגביר את החשיבות והיוקרה של מקצועות אחרים על ידי ביטול דירוג היוקרה של המקצועות: מקצועות שנבחנים בבגרות חיצונית עם בונוסים, מקצועות שנבחנים בבחינה חיצונית, ומקצועות שאין בהם בחינה חיצונית.
  • החשש שביטול בחינות הבגרות יפגע במוטיבציה של התלמידים בוודאי מוצדק לגבי חלק מהתלמידים. כאן יהיה צורך בשינוי דרכי ההוראה ותוכניות הלימוד. עם זאת, דווקא ביטולן של בחינות הבגרות יכול לשדרג את ערכה של תעודת הסיום שתתבסס על ממוצע תלת-שנתי בכל מקצוע, ותכלול התייחסות למרכיבים חשובים נוספים בהתנהגותו ובאישיותו של התלמיד כפי שהיא מתגלה במהלך שלוש שנות לימודיו בחטיבה העליונה.
  • יו"ר ארגון המורים ביטא חשש לתוספות השכר הכלולות ב"גמולי הבגרות". כאן אפשר אולי להגיע להסכמה שכל הסכום המוקצה היום לעריכת בחינות הבגרות (למעלה ממיליארד ש"ח אם כוללים גם את גמולי הבגרות) יתווסף לסך השכר המוקצה לכלל המורים בחינוך העל-יסודי; בכך תתבטל האפליה בשכר בין מורים המלמדים לבגרות בכיתות הגבוהות של החינוך העל-יסודי למורים המלמדים בכיתות ט'-י' מקצועות "פחות חשובים", שאינם נכללים בתעודת הבגרות.
  1. מַעֲבר לשבוע לימודים בן חמישה ימים

כאן מדובר בנושא שהוא פרופסיונלי בעיקרו, וההתנגדות נוגעת לאפשרות של המורים לקחת יום חופש במהלך השבוע לצורכי לימודים או לכל צורך אחר. על כך אפשר להתגבר. לדוגמה, אפשר להציע שבית הספר יפעל שישה ימים בשבוע אך התלמידים ילמדו חמישה ימים בשבוע. הטיעון בדבר הצורך להחזיק את התלמידים בבית הספר על מנת למנוע התנהגות לא ראויה נראה לא רציני (בית הספר אינו מוסד שמרטפות לגיל הרך או מוסד כליאה למניעת התנהגות שאינה נורמטיבית לתלמידים הבוגרים), בייחוד אם יוטלו על התלמידים משימות ללמידה עצמית ואחרות. אפשר גם לייחד את היום הזה ללמידה מרחוק. בכל מקרה, לדעתי המעבר לשבוע לימודים בן חמישה ימים אינו בליבת השינויים הנדרשים במערכת.

נראה אפוא שאם השרה החדשה תהיה מוכנה לפתוח במשא ומתן רציני עם ארגון המורים מתוך רצון אמיתי להגיע להסדר שמיטיב עם המורים ואינו פוגע בהם, בהחלט ניתן יהיה להגיע לנוסחה שתאפשר לחולל את השינויים שמערכת החינוך שלנו כה זקוקה להם.

פוסטים אחרונים

הסיוע למסייעים בראי מלחמת 7 באוקטובר 2023: השפעות החשיפה לטראומה על צוותים מטפלים וההתמודדות עימה ברמה האישית, המקצועית והמערכתית

10.04.2024

מי מטפל במטפל? | קמה שיר אִישׁ יוֹשֵׁב עַל כֻּרְסָה וּלְפָנָיו מִתְחַלְּפִים סִפּוּרִים וְהוּא זוֹכֵר עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת מַקְשִׁיבוֹת פָּנָיו מַאְדִּימוֹת

קראו עוד >
  • נתן לב , יפעת בן דוד-דרור , הדס גולדבלט , דפנה ערמון , שי קרונטל , גיא תבורי , נדב דוידוביץ'

השלכות סביבתיות של המלחמה (באנגלית)

10.04.2024

חוקרי תחום סביבה ובריאות, מאיה שדה, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' מיה נגב, עסקו בהשלכות ארוכות וקצרות הטווח של המלחמה על

היבטי בריאות הציבור בתיקונים המוצעים לחוק אוויר נקי

01.04.2024

התיקון המוצע לעומת המצב הקיים התוכנית הכלכלית לשנים 2023–2024 מציעה תיקונים לחקיקה בתחום הגנת הסביבה הנוגעים ישירות להגנה על בריאות

קראו עוד >
  • חוקרי יוזמת מרכז טאוב למחקר ומדיניות סביבה ובריאות

בחזית החברתית: על עובדות ועובדים סוציאליים בישראל בשנת 2024 מקבץ נתונים לקראת יום העבודה הסוציאלית

14.03.2024

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן. מבוא ההתמודדות עם ההשלכות החברתיות של טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו הדגישה ביתר

קראו עוד >
  • ג’וני גל , שביט בן-פורת (מדהלה)