לכל היותר ניתן להסביר כ-20% מאי השוויון באופן זה. כ-80% מאי השוויון הם בתוך קבוצות האוכלוסייה. החלוקה המשמעותית ביותר של אי השוויון היא לפי השכלת ראש משק הבית, אם כי חשיבותה פחתה במקצת בין 1997 ל-2010. חשיבות פחותה יש ללאום, לנפה ולמספר ילדים, אולם חשיבות זו עלתה במשך השנים, כך שפערי ההכנסות בין קבוצות אוכלוסייה המוגדרות לפי מאפיינים אלה הולכים ומתרחבים. תוצאות אלה מחזקות את הטענות שלמען הקטנת פערים בישראל יש צורך בשיפור מערכת ההשכלה שתאפשר ליותר אנשים להתמודד על משרות המציעות שכר גבוה, ביצירת מקומות עבודה במגזר הערבי, בקיצור המרחק בין המרכז לפריפריה באמצעות תשתיות תחבורתיות משופרות, ביצירת תנאים המקלים על אמהות לצאת לעבודה, ובשילוב החרדים בשוק העבודה. עם זאת, מתבקש מאמץ מחקרי נוסף להבין את פערי ההכנסות בתוך קבוצות האוכלוסייה והגורמים המשפיעים עליהם.