באיזו מידה מדינת הסטארט-אפ יכולה לגדול?

חלקו של מגזר ההיי-טק בישראל עומד אמנם על כ-8 אחוזים בלבד מסך התעסוקה, אך חשיבותו למשק רבה: הוא מניב כרבע מתשלומי מס ההכנסה בישראל, והוא המקור לחלק ניכר מהערך המוסף הגלום בייצוא הישראלי. החל מתחילת דרכו נהנה ההיי-טק הישראלי מתמיכה ותמריצים מצד קובעי המדיניות, ולאחרונה אושרה רפורמה ממשלתית מקיפה לעידוד התעסוקה בתחום.

אף שעובדי ההיי-טק בישראל מרוויחים בממוצע פי שניים מעובדים בתחומים אחרים, והחברות הגדולות מדורגות לרוב בראש רשימת מקומות העבודה הנחשקים, שיעור העובדים בהיי-טק נותר ללא שינוי יותר מעשור. השאלה היא: עד כמה התעסוקה בהיי-טק יכולה לגדול?

נראה כי התוכניות לעידוד התעסוקה בהיי-טק רלוונטיות רק לשיעור קטן מהאוכלוסייה בגילי העבודה, לכל הפחות בטווח הקצר, בשל כמה גורמים העולים מממצאי המחקר.

מיומנויות היסוד של העובדים: השוואה בין-לאומית

לפי  תוצאות PIAAC, סקר מיומנות היסוד של ה-OECD , ישראל מתאפיינת בריבוי עובדים בעלי מיומנויות נמוכות.

• שיעור העובדים הישראלים שמיומנויותיהם מדורגות ברמה הנמוכה ביותר ב-OECD (עשירון תחתון) עומד על כ-16 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת, ורק כ-7 אחוזים מהעובדים בישראל ממוקמים ברמת המיומנויות הגבוהה ביותר (עשירון עליון).
• כמחצית האוכלוסייה הערבית הבוגרת ממוקמת בתחתית דירוג המיומנויות של ה-OECD (שני העשירונים התחתונים).

נתונים אלו מצביעים על צורך בשיפור מהותי של מערכת החינוך על שלביה השונים כדי לשפר את מיומנויות העובדים העתידיים ולשפר את הזדמנויות התעסוקה שלהם.

ההיי-טק לעומת יתר שוק העבודה

תוצאות סקר PIAAC מצביעות על הבדלים חדים בין מיומנויות העובדים במגזר ההיי-טק לשאר העובדים במשק.

• הפער בין כישוריהם של עובדי ההיי-טק בישראל למיומנויותיהם של העובדים ביתר המגזרים עומד על כמעט סטיית תקן שלמה – פער גדול במיוחד, וחריג ביחס למדינות מפותחות אחרות.

ממצא אחר שעולה מהסקר הוא ששיעור גדול מהעובדים בעלי המיומנויות הגבוהות כבר מועסק בתחום ההיי-טק ולעובדים אחרים קשה  להשתלב בענף.

• למעלה מ-20 אחוזים מהעובדים המשתייכים לחמישון המיומנות העליון מועסקים במגזר ההיי-טק – השיעור הגבוה ביותר מכל מדינות ההשוואה. כ-60 אחוזים מהמועסקים במגזר ההיי-טק ממוקמים בחמישון העליון של המיומנות וההסתברות להימצא בהיי-טק פוחתת משמעותית ברמות מיומנות נמוכות יותר.
• אפילו בוגרי לימודים גבוהים בתחומי מדעים והנדסה המזוהים בסקר כבעלי מיומנויות נמוכות מתקשים להשתלב במקצועות התואמים את תחום לימודיהם (הן בישראל הן במדינות OECD אחרות).
• בקרב פרטים המשיבים כי אינם בקיאים באנגלית, ההסתברות להיות מועסק במגזר ההיי-טק אפסית בכל רמות המיומנות.
• שיעורים גבוהים מהאוכלוסייה החרדית והערבית מעידים כי בקיאותם באנגלית חלשה (בניגוד לרמה מדווחת גבוהה בקרב עובדי ההיי-טק). בשל כך, ועקב רמת מיומנות כללית נמוכה (כפי שנמדדת בסקר), התועלת הצפויה לצמוח מהכשרות מקצועיות כאמצעי לשילובם בהיי-טק (ובכך להביא לצמצום פערים) מוגבלת ביותר.
• רוב הפוטנציאל להתרחבות קיים דווקא באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, שרוב עובדי ההיי-טק משתייכים אליה ממילא.

הפוטנציאל להתרחבות מגזר ההיי-טק

מסימולציה שנערכה במחקר עולה כי ריבוי העובדים המיומנים המועסקים כבר כיום בענף ההיי-טק, בשילוב רמת המיומנות הנמוכה של העובדים ביתר ענפי המשק, מביא לכך שהפוטנציאל להתרחבות התעסוקה בהיי-טק נמוך יחסית למדינות אחרות, לפחות בטווח הקצר.

• ההשוואה העלתה כי הפוטנציאל להגדלת התעסוקה בהיי-טק עומד על סביבות 4 אחוזים בלבד מהאוכלוסייה בגילי העבודה. בקרב חרדים השיעור עומד על 3 אחוזים, ובקרב ערבים – על כמחצית האחוז בלבד.
• מבין בעלי הכישורים המתאימים, שיעור העובדים הצפויים לשפר באופן ניכר את מצבם התעסוקתי באמצעות הסבה לתחום ההיי-טק קטן ושווה בערכו לכאחוז בלבד מהאוכלוסייה בגילי העבודה.
• ההיי-טק מתאפיין בייצוג חסר של נשים, ונראה שרוב הפוטנציאל להרחבת התעסוקה בתחום טמון בקבוצה זו.מעבר לשאלה באיזו מידה ניתן להרחיב את התעסוקה בהיי-טק, יש גם מקום לבחון אם מהלך זה כדאי למשק. בשל הפערים הגדולים בין ההיי-טק ליתר המגזרים, קשה לצפות כי הרחבה של התעסוקה בתחום תוביל לזליגה משמעותית של ידע ושיטות עבודה מתקדמות לתחומים אחרים. יתרה מכך, ייתכן כי מעבר של עובדים מיומנים נוספים להיי-טק יאט את התפתחותם של תחומים אחרים במשק, שבהם פרופיל התעסוקה מגוון יותר.זמינות כוח העבודה בשכר נמוך גורעת מהכדאיות של התייעלות ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות בקרב מעסיקים, וסביר כי זהו אחד הגורמים לשיעורי ההשקעה הנמוכים ולפריון הנמוך בענפי המשק שאינם היי-טק. ייתכן שהגדלת ההשקעות והטמעת הטכנולוגיה בענפים אלו, התמקדות בשיפור המיומנויות דווקא בקרב העובדים המועסקים בהם באמצעות הכשרות מקצועיות מתאימות, וכן שיפור מערכת החינוך (לשם שיפור המיומנויות בקרב דור העתיד), עדיפות על המאמץ להסב עובדים מיומנים נוספים להיי-טק.