Taub Center

תמכו בנו

  • על אודות
    • משימה, היסטוריה
    • חוקרים וצוות
    • דירקטוריון ואסיפה כללית
    • עמיתי תוכניות המדיניות
    • מועצה בין-לאומית מייעצת
    • מדיניות ארגונית
    • דרושים
  • מחקר ופרסומים
    • באילו תחומים אתם מתעניינים?
      • כל המחקרים
      • כלכלה
      • בריאות
      • רווחה
      • חינוך
      • שוק העבודה
    • איזה סוג תוכן אתם מחפשים?
      • וידאו
      • פודקאסט
      • הודעות לעיתונות
    • על מה כולם מדברים?
      • #ישראל במלחמה
      • #הגיל הרך
      • #סביבה ובריאות
      • #דמוגרפיה
  • פעילות והשפעה
    • אירועים
    • השפעה
  • בלוג
  • בתקשורת
    • הודעות לעיתונות
    • כתבות
    • וידאו
  • צור קשר
    • פנו אלינו
    • הזמנת הרצאה
  • פרסומים מרכזיים
    • דוח מצב המדינה
    • תמונת מצב המדינה
הרשמה לניוזלטר
  • English
  • עברית

ניוזלטר

הירשמו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
Choose
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

ראשי » מחקרים » גידול באי-התעסוקה בקרב גברים בשלושת העשורים האחרונים

גידול באי-התעסוקה בקרב גברים בשלושת העשורים האחרונים

מאי 2010

מחבר/ת

צוות מרכז טאוב

 

לפני שלושה עשורים, שיעורי אי-התעסוקה של גברים ישראלים לא-חרדיים בגילאי העבודה העיקריים (35-54) היו דומים מאוד לשיעור הממוצע במדינות המפותחות החברות ב-OECD (8.5 אחוזים בישראל לעומת 8.1 אחוזים ב-OECD). מאז חל גידול של כמעט 50 אחוז בשיעור אי-התעסוקה הממוצע ב-OECD (מ-8.1 ל-11.9 אחוזים), אך בקרב גברים ישראלים לא-חרדיים בישראל השיעור כמעט הוכפל. הדמיון בשיעורי אי-התעסוקה לפני שלושה עשורים נעלם כלא היה. אמנם הצמיחה הכלכלית, המהירה יחסית בשנים האחרונות בישראל (כתוצאה מהיציאה מהמיתון העמוק של העשור האחרון), הביאה לירידה בשיעורי אי-התעסוקה בארץ, שיעור אי-התעסוקה בקרב גברים יהודיים לא-חרדיים ב-2008 (15 אחוז) היה גבוה ברבע מהשיעור ב-OECD (12 אחוז.

שיעורי אי-התעסוקה בקרב הגברים הערבים כמעט והוכפלו מ-15 אחוז ב-1979 ל-27 אחוז ב-2008. בקרב הגברים החרדים – ששיעור אי-התעסוקה שלהם ב-2008 הגיע ל-65 אחוז – השיעורים עלו יותר מפי שלושה במהלך שלושת העשורים האחרונים (מ-21 אחוז ב-1979).

HFig 4

הגידול הרב בתכניות הסיוע הממשלתיות על פני השנים אפשר לחלק הולך וגדל מהחברה הישראלית לבחור באורח חיים של אי-תעסוקה, בעוד ההזנחה רבת שנים של השקעה בהון אנושי (בעיקר בחינוך) ובתשתיות פיזיות (בעיקר תחבורה) מנעה מאנשים רבים את הכלים ואת התנאים החיוניים להתמודדות מוצלחת במשק תחרותי ומודרני.

במקרה של גברים שהשכלתם נמוכה מ-12 שנות לימוד, חלק מההסבר לגידול באי-התעסוקה נעוץ בעצם תהליך הצמיחה הכלכלית, אשר הביא לגידול בביקוש לעובדים מיומנים ומשכילים – לצד ירידה יחסית בביקוש לעובדים בלתי מיומנים ובעלי השכלה נמוכה. כמחצית מהאוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים בישראל שייכת לקבוצת ההשכלה של 12 שנות לימוד ומטה. חלק אחר של ההסבר לגידול באי-התעסוקה של גברים לא-משכילים נובע מהתרחבות התופעה של הבאת עובדים זרים לישראל – כוח עבודה לא-מיומן, שהשכלתו נמוכה – בהיקף שהגיע עד כדי יחס של עובד זר אחד מתוך כל שבעה עובדים במגזר העסקי בישראל ב-2008. תהליך זה תרם לדחיקה אל מחוץ לכוח העבודה של עובדים ישראלים בלתי מיומנים – ובמיוחד ערביי ישראל.

הסוגיה של ההשכלה איננה נוגעת רק למספר שנות הלימוד הניתן בבתי-הספר, אלא לאיכות החינוך המוענק באותם בתי-ספר. נושא זה נידון לעומקו בדו”ח האחרון של מרכז טאוב – דו”ח מצב המדינה 2009 – וכן בבולטין המרכז שפורסם בנובמבר 2008 (“עם הספר והחינוך הניתן לילדיו”). רמת ההישגים של תלמידי ישראל בתחומי היסוד העיקריים נמוכה לעומת כל 25 מדינות ה-OECD בכל המבחנים שנערכו בעשור האחרון למעט אחד. ההישגים בקרב תלמידי המגזר הערבי בישראל נמוכים עוד יותר, ותלמידי המגזר החרדי אינם לומדים כלל את לימודי היסוד הללו ואינם משתתפים במבחנים.

שיעורי אי-התעסוקה בקרב גברים יהודים חרדים והעובדה ששיעורים אלה קפצו פי שלושה בשלושת העשורים האחרונים הופכים את הסוגיה לייחודית מכמה בחינות. מצד אחד, לא רק ששיעורי אי-התעסוקה גבוהים בהשוואה לכל הקבוצות האחרות בישראל, הם גבוהים גם בהשוואה לקהילות חרדיות בחו”ל. ומצד שני, הסיוע הרב של המדינה לאוכלוסייה החרדית בישראל נעשה בכמה אפיקים, שרבים מהם אינם שקופים בתקציב המדינה. קיצוץ חלק נכבד מהתמיכה לחברה, המונעת מילדיה חינוך שהיה מאפשר השתלבות ביתר שאת במשק פתוח ותחרותי, הינו משימה קשה דיה גם כאשר קבוצת אוכלוסייה זו מהווה שיעור קטן יחסית באוכלוסיית ישראל. אך ההבדלים המהותיים בשיעורי הגידול של האוכלוסיות השונות בישראל הופכים את הסוגיה לבעייתית הרבה יותר בעתיד, כאשר חלקם של החרדים יהפוך למרכיב מרכזי ואף דומיננטי בחברה – במיוחד לאור הצרכים של חברה מודרנית ברופאים, במהנדסים ובמדענים, שהם מתחומי ההתמחות שהחינוך החרדי דהיום איננו חותר להכין לקראתם.

מחקרים נוספים בנושא

מגמות בתעסוקה ובינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי

מגמות בתעסוקה ובינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי

הבינה המלאכותית מתפתחת ומוטמעת בקצב שיא, ולא רק שהיא...

מיכאל דבאוי יונתן וינטר גיל אפשטיין אבי וייס אפרת בכר-נתנאל
שוק העבודה בישראל 2024: בצל המלחמה

שוק העבודה בישראל 2024: בצל המלחמה

פרק זה של דוח מצב המדינה 2024 סוקר את...

מיכאל דבאוי גיל אפשטיין אבי וייס
עבודה בעת מחלה: תופעת הנוֹכְחָנוּת בישראל

עבודה בעת מחלה: תופעת הנוֹכְחָנוּת בישראל

מרכז טאוב מפרסם מחקר שבדק לראשונה את תופעת הנוֹכְחָנוּת...

חיים בלייך
עובדים, פחות או יותר: גמישות התעסוקה בשוק העבודה בישראל

עובדים, פחות או יותר: גמישות התעסוקה בשוק העבודה בישראל

האם הישראלים עובדים הרבה או מעט יחסית למדינות אחרות?...

מיכאל דבאוי גיל אפשטיין אבי וייס

על אודות  

  • משימה, היסטוריה
  • חוקרים וצוות
  • דירקטוריון ואסיפה כללית
  • עמיתי תכניות המדיניות
  • מדיניות ארגונית
  • דרושים

מחקר

  • דוח מצב המדינה
  • תמונת מצב המדינה
  • כל המחקרים
  • כלכלה
  • חינוך
  • בריאות
  • רווחה
  • שוק העבודה

תכנים נוספים

  • בלוג
  • סרטונים
  • פודקאסט
  • אינפוגרפיקות

פעילות והשפעה

  • אירועים
  • השפעה
  • הודעות לעיתונות

צור קשר

  • הזמנת הרצאה
  • פנו אלינו

ניוזלטר

הצטרפו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים:
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

בניית אתרים: anova