המצב חושף את המערכת לכשלי ואי-שכלולי שוק, שהם בעייתיים במיוחד בישראל, נוכח ההסדר ה”ייחודי” לפיו יש עידוד ביקושים לשירותים פרטיים במערכת הציבורית באמצעות הביטוחים המשלימים. השינויים מתבטאים באינפלציה של מחירים בשוק שירותי הרפואה הפרטי, הגולשת גם למערכת הציבורית. אינפלציה זו מבטאת אובדן יעילות ופגיעה בשוויוניות. הציבור משלם יותר אך אינו מקבל יותר שירות באותה מידה. המערכת נחשפת להשקעות לאימוץ טכנולוגיות בצורה בלתי מבוקרת אשר עלולות להיות בלתי יעילות ואף מיותרות לחלוטין. בהיבט של שוויוניות, עם עליית מחירים, יחסית למחירים אחרים ולהכנסה, פוחתת גם הנגישות לשירות, הנפגעת מלכתחילה מהצורך הגובר במימון פרטי לצורך רכישת שירות רפואי. יתרה מזו, השינויים במחירים עלולים לאותת, בבחינת לחץ דם גבוה, את אשר עלול להתבטא בסופו של דבר בפגיעה בבריאות הציבור ובהישגיה. זה סיפורה של ארה”ב לעומת מדינות מפותחות אחרות, לרבות ישראל עד כה. למרות עליונותה של המערכת האמריקאית מבחינה טכנולוגית ומבחינת רמת המשאבים שהיא משקיעה במערכת הבריאות, ביצועי מערכת זו נחותים לפי כל אמת מידה. ה”אמריקניזציה” במקורות המימון של המערכת הישראלית, המתבטאים בשלב זה באינפלציה ובהשלכותיה, מקרבת את ישראל למצב הנחות יחסית של המערכת האמריקאית.