דפוסי הפריון יוצאי הדופן בישראל

ידוע שרמות פריון הילודה בישראל גבוהות יותר מאשר בכל מדינה מפותחת אחרת, ושזהו הגורם העיקרי לגידול האוכלוסייה החריג בגובהו. אולם הפריון בישראל יוצא דופן לא רק בגובהו, אלא גם בכך שניכרות בו נורמות לעידוד ילודה שחוצות מגזרים, רמות השכלה ורמות דתיות שונות – וכן מפני שהעלייה בפריון התרחשה בד בבד עם עלייה בגיל הלידה הראשונה והתרחבות ההשכלה בקרב נשים, לפחות באוכלוסייה היהודית.

פריון הילודה: רמות ומגמות

שיעור הפריון הכולל בישראל בשנת 2015 היה 3.1, והוא גבוה במידה חריגה ומעל שיעור ההחלפה – מספר הילדים הממוצע לאישה הנחוץ כדי לשמור על גודל האוכלוסייה, העומד על 2.1).

המגמה הכוללת בעולם ב-150 השנים האחרונות היא ירידה ניכרת בשיעורי הפריון. השינוי הראשון – הידוע בשם "מפנה הפריון" – הוריד את שיעור הפריון הכולל ל-3–2 ילדים לאישה, ובמסגרת "מפנה הפריון השני", שהתרחש בשנות השבעים ירד השיעור אל מתחת ל-2 ילדים לאישה. ישראל היא היחידה מבין מדינות ה-OECD שמפנה הפריון השני לא התרחש בה.

• שיעור הפריון הכולל בישראל נמצא בראש טבלת ה-OECD וגבוה כמעט ילד אחד יותר מהמדינות הפוריות ביותר אחריה – מקסיקו וטורקיה. שיעור הפריון הכולל בישראל גבוה בהרבה גם מהשיעור במדינות BRICS (ברזיל, הודו, רוסיה, סין ודרום אפריקה), וכן בכלכלות מתפתחות אחרות.
• למרות ההבדלים הרבים ביניהן, המדינות שישראל קרובה אליהן ביותר מבחינת רמת הפריון הן השכנות הגאוגרפיות שלה – מצרים וסוריה.
• שיעור הפריון הכולל בישראל מעולם לא ירד אל מתחת ל-2.8 ילדים, ואף עלה ב-0.2 בין 1995 ל-2015. פרט לישראל, בכל המדינות ששיעור הפריון הכולל שלהן עלה על 2.0 בשנת 1995 חלה ירידה בפריון עד שנת 2015. שיעורי הפריון של קבוצות שונות בישראל דומים זה לזה באופן יחסי. העלייה של 0.2 ילדים בשני העשורים האחרונים נובעת במידה רבה מהפריון באוכלוסייה החילונית והמסורתית.
• בין 1960 ל-2016 ירד שיעור הפריון הכולל של הנוצרים מ-4.7 ל-2.1; הפריון בקרב הדרוזים צנח מ-7.3 ל-2.3 ילדים בשנים 2010–1970; והפריון בקרב המוסלמים צנח גם הוא משיעור המוערך ב-9.2 בשנת 1965 ל-3.3 ילדים 50 שנים לאחר מכן.
• מאז שנת 2005 רמות הפריון הלאומיות נמצאות במגמת עלייה, אף שהפריון בקרב המוסלמים והדרוזים ירד והפריון בקרב הנוצרים יציב – בגלל עלייה בפריון בקרב יהודים (אמנם הפריון בקבוצה זו ירד במקצת בין 1960 לשנות התשעים של המאה הקודמת, אולם מאז הוא עולה).
• מאז שנות השמונים של המאה העשרים שיעור הפריון הכולל נע סביב 7 ילדים לאישה בקרב חרדים, וסביב 2.5 לאישה בקרב חילונים ומסורתיים המגדירים עצמם כלא-דתיים. אולם הפריון באוכלוסייה החרדית בשנים 2013–2007 היה מעט נמוך יותר מהפריון באמצע שנות התשעים, ואילו הפריון בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית עלה מאז שנות התשעים.
• גם בקרב הנשים היהודיות המזדהות כחילוניות וכמסורתיות שיעור הפריון הכולל מעולם לא ירד מ-2.2, כך שהוא גבוה יותר משיעור הפריון הכולל בכל המדינות האחרות ב-OECD.
  

דפוסי הפריון הייחודיים בישראל

הפריון בישראל יוצא דופן בכמה מאפיינים, לרבות שיעורי הפריון מחוץ לנישואים, הגיל בעת הלידה הראשונה, מאפייני הנשים החיות ללא ילדים והקשר בין פריון לרמות ההשכלה.

פריון מחוץ לנישואים

• ב-OECD ובמדינות מפותחות נוספות יש מתאם חיובי בין שיעור הפריון הכולל לשיעור הילדים הנולדים מחוץ למסגרת הנישואים. אולם בישראל מתאם זה אינו מתקיים: למרות שיעור הפריון הגבוה במדינה, שיעור הפריון מחוץ לנישואים הוא אחד הנמוכים בעולם (פחות מ-10 אחוזים, לעומת כ-40 אחוזים בממוצע ב-OECD). עם זאת, שיעור זה נמצא במגמת עלייה: מ-3 אחוזים בשנת 2000 ל-5 אחוזים ב-2016 בקרב נשים בנות 39–25, ו מ-7 ל-17 אחוזים מבין כלל הלידות של בנות 40 ומעלה.

גיל בעת הלידה הראשונה

• הגיל בעת הלידה הראשונה במדינות ה-OECD ממשיך לעלות, בעיקר בשל שיפור הגישה לאמצעי מניעה יעילים ובשל העלייה ברמות ההשכלה והתעסוקה בקרב נשים, שיש לה מתאם שלילי עם שיעור הפריון.
• בשנים 2016–1994 הגיל בעת הלידה הראשונה עלה בכ-3 שנים בקרב נשים נוצריות ודרוזיות, ובשנה אחת עבור מוסלמיות. העלייה תואמת את הירידה בשיעור הפריון הכולל באוכלוסיות אלו.

• לעומת זאת, בקרב נשים יהודיות הגיל בעת הלידה הראשונה עלה בכ-2.8 שנים בתקופה זו, אף על פי ששיעור הפריון הכולל בקרב נשים יהודיות לא-חרדיות עלה בכ-0.2 ילדים כאמור. המשמעות היא שהעלייה בשיעורי הפריון בגילים מבוגרים חזקה יותר מהירידה בפריון בגילים צעירים יותר.

  חיים ללא ילדים

• במדינות שבהן נפוצים אמצעי מניעה, אין קשר ברור בין שכיחות החיים ללא ילדים לשיעור הפריון הכולל. במדינות במזרח אירופה יש נטייה פחותה לחיים ללא ילדים לצד שיעור פריון כולל נמוך יותר בהשוואה למדינות במערב אירופה ובארצות הברית, קנדה ואוסטרליה.

באופן כללי שיעור האנשים החיים ללא ילדים בישראל נמוך יחסית, והתופעה מעט נפוצה יותר בקרב נשים ערביות מאשר בקרב נשים יהודיות: ל-13.7 אחוזים מהנשים הערביות בגילי 59–45 אין ילדים, לעומת 6.4 מהיהודיות בנות אותו הגיל.

השכלה

• רמת ההשכלה בקרב נשים היא אחד הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על הפריון זה זמן רב. נשים משכילות יולדות מעט יותר ילדים מנשי משכילות פחות בעקביות, לכן לעלייה ברמות ההשכלה – הרצויה ברמה האישית וברמה החברתית מטעמים רבים – יש "מחיר" בדמות ירידת הפריון בחברות שונות.
• ברוב קבוצות האוכלוסייה בישראל, ככל שההשכלה עולה – הפריון יורד. אולם המצב שונה בשתי קבוצות: בקרב גברים יהודים שאינם חרדים מספר הילדים זהה בקרב אקדמאים ובעלי השכלה נמוכה יותר; ובקרב חרדיות אקדמאיות גיל הלידה מאוחר יחסית, אך עד סוף שנות השלושים לחייהן הפריון בקרבן עולה ומתלכד עם התוואי של חרדיות בעלות השכלה נמוכה.
  עיקר ההבדל בפריון בין ישראל למדינות מפותחות נובע מכך שמשפחות משכילות יחסית – ששיעורן מבין המשפחות בישראל גבוה, וממשיך להתרחב – מביאות לעולם הרבה יותר ילדים ממקבילותיהן באירופה. בשל דפוסים אלו שיעור גבוה יותר מהילדים בישראל נולדים להורים מבוגרים יותר ולהורים אקדמאים (בהשוואה לכל מדינת OECD אחרת).