דרך לא סלולה: הסללה בחינוך התיכוני בישראל

הוויכוח המתמשך בנושא החינוך המקצועי בישראל משקף חילוקי דעות אידאולוגיים עמוקים בציבור. מצד אחד ניצבים אלו הטוענים כי החינוך המקצועי מרחיק את התלמידים החלשים יותר מהשגת תעודת בגרות ודן אותם לעבודות בשכר נמוך. מצד אחר יש הטוענים כי חינוך מקצועי מעניק לבוגריו כישורים נחוצים להשתלבות בשוק העבודה בישראל ולהבטחת הכנסה סבירה. מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו החוקרים כרמל בלנק, פרופ' יוסי שביט (חוקר ראשי וראש תכנית המדיניות בתחום הבריאות במרכז טאוב) ופרופ' מאיר יעיש, שהתפרסם ב"דוח מצב המדינה 2015", בוחן את הרכב התלמידים, את שיעורי הנשירה ואת ההישגים בבגרויות בקרב תלמידים בכל אחד ממסלולי הלימוד.

החינוך התיכוני בישראל נחלק לארבעה מסלולים: המסלול העיוני, שמטרתו להכין את התלמידים ללימודים אקדמיים; המסלול ההנדסי, הנחשב למסלול טכנולוגי "גבוה" ומטרתו להכין את תלמידיו להשכלה גבוהה בתחומים כמו הנדסה, מחשבים, מדעים וביו-טכנולוגיה; המסלול הטכנולוגי, שנועד להכין תלמידים ללימודים בתחומים טכנולוגיים או לעיסוק בהנדסאות או במקצועות טכניים; והמסלול המקצועי, הנחשב למסלול טכנולוגי "נמוך" ועוצב כדי להקנות הכשרה מקצועית לצד שיעורים עיוניים. כל אחד מן המסלולים מכין את התלמידים לבחינות הבגרות, אולם כל אחד מהם מתמקד בתחומים אחרים ושיעורי ההצלחה בהם שונים זה מזה.

המסלול העיוני והמסלול ההנדסי מושכים תלמידים חזקים יותר משני המסלולים האחרים. כפי שמראה סדרת התרשימים שלהלן, תלמידים רבים יותר במסלולים אלו הם ילדים להורים משכילים, הישגיהם במבחני המיצ"ב גבוהים יותר, והם לומדים בבתי ספר ממעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר.  כמו כן, הפרופיל הסוציו-דמוגרפי של התלמידים בכל מסלול מראה כי חלקם של הערבים במסלול העיוני נמוך משיעורם באוכלוסייה, וחלקן של הבנות במסלול המקצועי גבוה יחסית.

נתונים אלו מעלים שאלה חשובה בעניין מידת ההשפעה של המעמד החברתי-כלכלי של התלמידים על השתייכותם למסלולי הלימוד השונים: האם המשתנים החברתיים-כלכליים עצמם משפיעים על החלוקה, או שיש משתנים אחרים הקשורים לכך, כמו ההישגים הקודמים בלימודים? במילים אחרות: האם תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חזק יותר הגיעו להישגים טובים יותר בבית הספר היסודי, ועל בסיס הישגיהם הטובים הוסללו למסלולי לימוד חזקים יותר בתיכון? כדי לבדוק זאת השתמשו בלנק, שביט ויעיש במודל סטטיסטי המפקח על השפעות ההישגים הקודמים בלימודים על החלוקה למסלולי לימוד, לצד משתנים אחרים שעשויים להשפיע על ההסללה. תוצאות בדיקה זו היו דומות לנתונים ללא פיקוח על המשתנים. התלמידים במסלולים העיוני וההנדסי מגיעים מרקע חברתי-כלכלי חזק יותר, ואילו תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש יחסית נוטים יותר ללמוד במסלולים הטכנולוגי והמקצועי. יש בממצא זה כדי להעיד שרקע חברתי-כלכלי אכן קשור להסללה.

נוסף לחשיפת הקשר בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמיד ובין מסלול הלימודים שלו, המחקר מוצא כי בקרב התלמידים במסלולים הנמוכים יותר הזכאות לתעודת בגרות נמוכה יותר. כפי שניכר בתרשים, שיעורי הזכאות לבגרות בקרב תלמידים במסלולים העיוני וההנדסי עומדים על 70 ו-82 אחוז, בהתאמה, לעומת 53 אחוז בקרב תלמידי המסלול הטכנולוגי ו-40 בלבד בקרב תלמידים במסלול המקצועי. גם לאחר פיקוח על הישגים קודמים ועל מאפיינים חברתיים-כלכליים, הנתונים מראים כי המסלול העיוני והמסלול ההנדסי מכינים את תלמידיהם טוב יותר לבחינות הבגרות. נוסף לכך, שיעורי הנשירה בקרב תלמידי המסלול הטכנולוגי (5.5 אחוזים) והמקצועי (5.2 אחוזים) גבוהים בהרבה מהשיעור אצל תלמידי המסלול העיוני (2.9 אחוזים) וההנדסי (1.4 אחוזים) – דבר המהווה מחסום נוסף בדרך להשגת תעודת בגרות בפני תלמידי המסלולים הנמוכים יותר.

כאמור, המחקר מוצא כי תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך יותר נוטים ללמוד במסלולי הלימוד הנמוכים יותר. מסלולים אלו מתאפיינים בשיעורים נמוכים יותר של זכאות לבגרות גם לאחר פיקוח על משתנים חברתיים-כלכליים ועל ההישגים הקודמים של התלמידים במבחני המיצ"ב. החוקרים מציינים כי ביחס לממצאים שעלו במחקרים קודמים בנושא חלה התקדמות בנושאים מסוימים. כך למשל מרבית המעברים בין מסלולי הלימוד לאורך הלימודים בתיכון הם מהמסלולים הטכנולוגיים יותר למסלול העיוני (משמע, התלמידים העוברים משפרים את סיכוייהם לקבל תעודת בגרות). כמו כן, בקרב תלמידי המסלול ההנדסי היוקרתי יחסית יש שיעור לא מבוטל של תלמידים ערבים (29.9 אחוז, לעומת שיעורם בקרב התלמידים, העומד על 24 אחוז). אך למרות השינויים החיוביים, עדיין יש קשר הדוק בין הרקע החברתי-כלכלי להתמיינות למסלולים השונים – והיות שלמסלול הלימודים יש השפעה משמעותית על הסיכוי לסיים תיכון ולקבל תעודת בגרות, סיכוייהם של תלמידים מרקע חלש עלולים להיפגע במידה רבה יותר.