האם החברה היהודית בישראל נעשית חילונית יותר?

איך ייראה ההרכב הדתי של האוכלוסייה היהודית בישראל בעשורים הקרובים? לפי התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה החרדית צפויה לגדול במהירות רבה וחלקה צפוי לעמוד על 50 אחוז מכלל היהודים בישראל עד 2059. תחזיות אלו עוררו חששות רבים בדבר קיימותו של המשק הישראלי נוכח דפוסי ההשכלה והתעסוקה הנוכחיים בקרב חרדים. אולם יש כמה מגמות דמוגרפיות חשובות המתרחשות בימים אלו, ונראה שחלקן אינן מקבלות ביטוי מלא בתחזיות הלשכה.

מחקר שערכו לאחרונה חוקרי מרכז טאוב פרופ' אלכס וינרב ונחום בלס בוחן את מגמות הניידות בין זרמים דתיים בקרב יהודים, כפי שהם משתקפים בנתוני ההרשמה של תלמידים לבתי ספר מזרמים דתיים שונים במערכת החינוך: ממלכתי, ממלכתי-דתי וחרדי. הניתוח שלהם מצביע על שני ממצאים עיקריים:

שיעורי ההרשמה לכיתה א' אינם תואמים את שיעורי הפריון

  תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבוססות על שיעורי הפריון, הגבוהים בהרבה בקרב חרדים מאשר ביתר קבוצות האוכלוסייה, ובקרב דתיים גבוהים יותר מאשר בקרב מסורתיים וחילונים.

כצפוי על פי שיעורי הפריון, מספר התלמידים שנרשמו לכיתות א' בזרם החרדי גדל בקצב המהיר ביותר בין 2001 ל-2015 . אולם קצב העלייה היה מתון יותר מזה הצפוי על פי שיעורי הפריון, ובין השנים 2013 ל-2015 הגידול היה נמוך מהצפוי ב-7.5 אחוזים. לצד זאת, החינוך הממלכתי גדל בשיעור שנתי ממוצע של כ-2 אחוזים בין 2001 ל-2015 – גבוה בהרבה מהצפוי על פי שיעורי הפריון בקרב חילונים ומסורתיים.

יש תנועה מן הזרמים הדתיים יותר לזרמים דתיים פחות

מספר התלמידים שעוברים לזרם פחות דתי בין כיתה א' לח' גדול יותר ממספר העוברים בכיוון ההפוך. בפרט, בין 2001 ל-2015 הייתה תנועה נטו (בניכוי מעברים בכיוון ההפוך) של 9 אחוזים בקרב בנים ו-6.4 אחוזים בקרב בנות מהמגזר החרדי לזרם דתי פחות (כ-60 אחוזים מהעוברים הצטרפו לזרם הממלכתי-דתי, והיתר – לחינוך הממלכתי). מגמת עזיבה נרשמה גם בחינוך הממלכתי-דתי: שיעור התלמידים שעברו מזרם זה לחינוך הממלכתי בין כיתה א' לח'
עמד על 16.4 אחוזים בקרב בנים ו-11.7 אחוזים בקרב בנות.

מה הנתונים הללו מספרים על מגמת הניידות הדתית?

שני הממצאים – אי ההתאמה בין שיעור הגידול במספר תלמידי כיתה א' לשיעורי הפריון בכל מגזר והמעבר של תלמידים לזרמים דתיים פחות – מרמזים שאף שהקהילות החרדיות והדתיות בישראל ממשיכות לגדול, קצב הגידול שלהן איטי יותר מהצפוי.

וינרב ובלס מראים כי אם המגמות הנוכחיות יימשכו, תהיה להן השפעה ניכרת על הרכב האוכלוסייה העתידי בישראל. בעוד שתחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (העקומות הרציפות בתרשים) חוזות כי על כל 100 יהודים שאינם חרדים יהיו 50 חרדים בשנת 2059, התחזיות המביאות בחשבון את מגמות הניידות הדתית (העקומות המקווקוות) מורות שהנתון יהיה קרוב יותר ל-35 חרדים על כל 100 יהודים שאינם חרדים.

בה בעת מתרחשים שינויים רבים אחרים בחברה החרדית, לרבות עלייה במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ובשיעורי התעסוקה. לצד מגמות השינוי ברמת הדתיות, התפתחויות אלו עשויות להעיד שהשפעת השינויים הדמוגרפיים על עתידו של המשק הישראלי אינה צפויה להיות כה עזה כפי שחושבים רבים.