האם שוק העבודה בישראל מקוטע?

במודל בעל שלושה מקטעים אנו מבחינים בין מקטע שבו השכר נמוך ומקטע שבו השכר גבוה, וכן מקטע נוסף בעל שונות שכר גבוהה שלא ניתן לכלול אותו באחד המקטעים האחרים. זה מאפשר לנו להשוות בין המקטעים של שכר נמוך ושכר גבוה לאחר “ניקוי” המדגם מתצפיות שמוסיפות בעיקר “רעש” סטטיסטי. סימולציה של המקטעים באמצעות ההסתברות החזויה המקסימלית של כל תצפית, כפי שנהוג בספרות, הביא למקטעים שונים משמעותית בגודלם מהגדלים שהתקבלו בתוצאות האמידה. אנו מציעים שיטה חלופית שבה כל התצפיות משוקללות בהסתברויות החזויות ונכללות באופן זה בכל אחד מן המקטעים. באמצעות שיטה זו אנו מוצאים הבדלים קטנים אך הגיוניים בין המאפיינים של העובדים בשני המקטעים האמורים. ההבדלים בין המקדמים של משוואות השכר, המהווים את התמורות למאפייני העובדים, היו גדולים הרבה יותר. לדוגמה, נשים יהודיות וגברים ערבים משתכרים פחות במקטע השוק שבו השכר גבוה, ואילו נשים ערביות משתכרות פחות במקטע שבו השכר נמוך. התמורה להשכלה גבוהה משמעותית ליהודים העובדים במקטע שבו השכר גבוה, אולם היא קיימת לנשים ערביות רק במקטע שבו השכר נמוך, ואינה קיימת כלל לגברים ערבים. התוצאות מעידות על כך שחלק הארי של פערי השכר בישראל נוצר על ידי גורמים שאינם נצפים ולא על ידי מאפיינים נצפים. התוצאות גם מובילות למספר תובנות הרלוונטיות למדיניות על הקשרים שבין השכלה, מיעוטים אתניים ושכר.

המחקר באנגלית