פרק זה סוקר את המגמות בתקציב המוקצה לשירותי הרווחה מאז תחילת שנות האלפיים, בדגש על השנה האחרונה. בשנה זו בעיות הדיור ויוקר המחיה ניצבו במרכז השיח הפוליטי והציבורי, והוועדה למלחמה בעוני שהוקמה ביוזמת הממשלה מסרה את המלצותיה, שכללו הצעות להרחבה ניכרת של מערך השירותים החברתיים. למרות זאת, נתוני ההוצאה החברתית בתחומי הביטחון הסוציאלי והרווחה החברתית אינם מעידים על שינוי כיוון במדיניות בתחומים הללו בשנה החולפת. יתר על כן, בחלק משמעותי מהמערכות העוסקות בתחומים אלו נמשכה ירידה בהוצאה בפועל, או התייצבות על רמת הוצאה נמוכה לעומת שנים קודמות. דוגמאות בולטות לכך הן ההוצאה על קצבאות ילדים והבטחת הכנסה וההוצאה של משרד השיכון. לעומת זאת, חל גידול מתמשך בהוצאה על ביטחונם הסוציאלי של קשישים ושל אנשים בעלי מוגבלויות, כמו גם בהוצאה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים על משק בית שבטיפולו ובסכום המוקדש לסיוע לניצולי שואה.
המאמר מופיע כפרק בספר השנתי של המרכז, דוח מצב המדינה 2015, בעריכת אבי וייס ודב צ'רניחובסקי.