עם זאת, דווקא על רקע השיפור הכללי, בולטת עוד יותר מצוקתן של שכבות אוכלוסייה מסוימות, שפירות הצמיחה הכלכלית אינם מחלחלים אליהן. הניסיון של השנים האחרונות מלמד, כי נדרש זמן רב, כדי שאמצעים מקרו-כלכליים מעודדי-צמיחה ייטיבו עם השכבות החלשות, וההישגים חלקיים ואינם מספקים. לכן, על מנת להתמודד ביעילות עם בעיות כלכליות-חברתיות, הממשלה צריכה להפעיל גם מגוון אמצעים ישירים וממוקדים.
קביעת המדיניות ובחירת האמצעים הרצויים לקידום רווחתן של אוכלוסיות חלשות לוקות בחסר, בין השאר, בשל קשיים בזיהוי ובמדידת עלויות ותועלות, ובמיוחד – בהשוואת יחסי עלות-תועלת בין הוצאות ציבוריות חברתיות שונות. הסקירה נועדה לתרום לדיון במדיניות הכלכלית-החברתית של הממשלה בשיפור התשתית העובדתית. היא מתארת בעקיבות עם סקירות קודמות את ההתפתחויות הרב-שנתיות, ועומדת על המגמות העיקריות בהוצאות הממשלה לנושאים חברתיים. כמו כן, היא מנסה להעריך במידת האפשר את מידת היעילות בהקצאת המשאבים.
המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2007.