עם זאת, ניכר כי הידע בנושאים הקשורים בהיבטים שונים של מדיניות חברתית, הן בקרב קובעי המדיניות ומעצבי דעת הקהל והן בקרב הציבור ככלל, הוא מועט מידי. אין בכך כדי להפתיע, מפני שלצד מספר מצומצם של גורמים מקצועיים, העוסקים בעיצוב ובמחקר במדיניות חברתית, תחום זה לא זכה למקום נרחב במוסדות להשכלה גבוהה. לא זו בלבד שבישראל אין חוגי לימוד המתמקדים במדיניות חברתית (כמו למשל, בבריטניה), אלא שגם במחלקות אוניברסיטאיות, אשר בהן צפוי היה למצוא קורסים וקבוצות מחקר העוסקים במדיניות חברתית, על היבטיה השונים (כגון, כלכלה, סוציולוגיה, מדע המדינה, מדיניות ציבורית), מעטים מאד הקורסים והמורים, המתמחים בתחום זה.
יוצאי דופן בהקשר זה הם בתי-הספר לעבודה סוציאלית, אשר קיימת בהם מסורת ארוכת שנים של הכללת נושאי המדיניות חברתית בתכנית הלימודים לתוארי בוגר ומוסמך. הנחת היסוד, אשר הביאה לכך היא, שהעובדים הסוציאליים מועסקים בתפקידים מנהליים ומקצועיים שונים במגוון רחב של ארגוני רווחה. במסגרת תפקידיהם הם עוסקים למעשה ביישום של מדיניות חברתית ולכן גם עשויים להשפיע על עיצובה. יש חשיבות רבה להכשרת עובדים סוציאליים לעסוק בפרקטיקה של מדיניות חברתית. יחד עם זאת, הבחינה של אופן הוראת המדיניות החברתית ודרכי הכשרתם של עובדים סוציאליים בבתי-הספר לעבודה סוציאלית, לקראת עיסוקם בניתוח ובשינוי מדיניות חברתית, מעלה בעיות רבות. מטרת העבודה לבחון את הסוגיות השונות, הקשורות בהוראת מדיניות חברתית במסגרת לימודי העבודה הסוציאלית, במגמה להציע תכנית מפורטת להוראת מדיניות חברתית כחלק מלימודי הבוגר במקצוע זה. אמנם הדיון יתמקד בהוראת מדיניות חברתית בהקשר הספציפי של עבודה סוציאלית, אך ניכר כי הסוגיות והדילמות, דרכי ההתמודדות המוצעים והתכנית המפורטת המוצעת, רלוונטיים גם להוראת מדיניות חברתית במסגרות אקדמיות אחרות.