השכלה ותעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי

לפני כמה חודשים התעוררה בארץ "מחאת האתיופים", בעקבות תחושות אפליה וקיפוח שהעלו ישראלים רבים ממוצא אתיופי. בעקבות המחאה בחנו חוקרי מרכז טאוב, הדס פוקס וגלעד ברנד, את מאפייני ההשכלה והתעסוקה בקבוצת אוכלוסייה זו. כדי לעקוב אחר מגמות השתלבותם בארץ, המחקר הבחין בין ישראלים ממוצא אתיופי שנולדו בישראל (או עלו עד גיל 12) ובין העולים שהגיעו ארצה בגיל מבוגר יותר. מממצאי המחקר עולה כי ההבדלים בין יהודים שאינם ממוצא אתיופי ובין יוצאי אתיופיה שהתחנכו בארץ מצטמצמים, אולם הפערים בין הקבוצות עדיין ניכרים.

באופן כללי, האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתאפיינת בהשכלה נמוכה יחסית לשאר האוכלוסייה היהודית. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידים ממוצא אתיופי היה 54 אחוז מבין הנבחנים ב-2012, בהשוואה ל-73 אחוז בקרב כלל הנבחנים בחינוך העברי, ואילו שיעורם של בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות עמד על כ-56 אחוז מבין הזכאים לבגרות יוצאי אתיופיה, בהשוואה ל-84 אחוז בקרב כלל הזכאים בחינוך העברי.

הפערים בהשכלה ניכרים גם בבחינת שיעור האקדמאים באוכלוסייה. כפי שניכר בתרשים הראשון, בקרב ישראלים ממוצא אתיופי אשר נולדו בישראל או עלו בגיל מוקדם עומד שיעור המשכילים על כ-20 אחוז. שיעור זה מציג שיפור משמעותי ביחס לאתיופים שעלו לאחר גיל 12 (כ-6 אחוז) והוא גבוה יותר משיעור המשכילים בקרב האוכלוסייה הערבית. עם זאת, הוא עודנו נמוך ביחס לאוכלוסייה היהודית שאינה אתיופית, העומד על 40 אחוז.

לפי המחקר של פוקס וברנד, פערי ההשכלה בין יוצאי אתיופיה לכלל האוכלוסייה היהודית משתקפים היטב בשוק העבודה. 62 אחוז מיוצאי אתיופיה שעלו לארץ אחרי גיל 12 מועסקים במשרות שאינן דורשות מיומנות גבוהה, לעומת 44 אחוז ביתר האוכלוסייה היהודית.כ-5 אחוזים בלבד מהעולים בגיל מבוגר יותר מועסקים במשלח יד ברמת מיומנות גבוהה, לעומת 33 אחוז ביתר האוכלוסייה היהודית (כולל משרות ניהול).

כמוצג בתרשים השני, שיעור גבוה יחסית מהמועסקים בקרב יוצאי אתיופיה שעלו לישראל בגיל מבוגר עובדים בניקיון או במטבח – כמחצית מהנשים ו-17 אחוז מהגברים המועסקים בקבוצה זו. לעומת זאת, שיעור המועסקים במשרות ניקיון בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל דומה לכלל האוכלוסייה (3.9 אחוזים מכלל המועסקים). יתרה מכך, הסיכוי לעסוק בניקיון תלוי מאוד במספר שנות הוותק בארץ ובגיל העלייה לישראל מאתיופיה. ככל שהוותק בארץ נמוך יותר וגיל העלייה גבוה יותר (עד גיל 20, לאחר מכן ההשפעה אינה מובהקת סטטיסטית), כך שההסתברות לעסוק בניקיון גבוהה יותר.

מהתמקדות בקבוצת הגיל 35–30 נמצא כי מצבם של יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל טוב יותר בהשוואה לאלו שעלו בגיל מבוגר, אך עדיין קיימים פערים בינם ובין יתר האוכלוסייה היהודית. כ-21 אחוז מבני העדה שנחשפו למערכת החינוך בישראל ממוקמים ברובד העליון של שוק העבודה, לעומת כ-40 אחוז מהאוכלוסייה היהודית, וכ-60 אחוז מהם מועסקים במשרות במיומנות נמוכה או כעובדים בלתי מקצועיים, לעומת 41 אחוז בקרב יתר האוכלוסייה היהודית.

אחת הטענות הנשמעת לעתים בהקשר לתעסוקת ישראלים ממוצא אתיופי היא אפליה בתעסוקה ובקבלה למקומות עבודה. לצד זאת, ייתכן גם כי שיעורי ההשכלה הנמוכים מקשים על בני הקבוצה להשתלב בשוק העבודה. כדי לבחון את השפעת ההשכלה נבדקה התפלגות האוכלוסייה לפי משלח יד בקרב בעלי השכלה אקדמית בלבד. כפי שאפשר לראות בתרשים השלישי, בקבוצה זו ישראלים ממוצא אתיופי אינם נבדלים באופן מהותי מיתר האוכלוסייה, למעט ייצוג חסר בדרג הניהולי. משמעות הנתון היא שאקדמאים בני העדה אכן משתלבים במשלחי יד התואמים את רמת השכלתם.

עם זאת, בחינת שכרם של אקדמאים ממוצא אתיופי מראה שלמרות השתלבותם ברובד העליון של שוק העבודה, הכנסתם נמוכה ביחס ליתר המועסקים בקטגוריה. פערים אלו נובעים כנראה מהתמקדות של אקדמאים יוצאי אתיופיה בתחומי לימוד ועיסוק המתאפיינים בשכר נמוך יחסית. בפרט, רבים מהאקדמאים ממוצא אתיופי המשתייכים לקטגוריה "משלחי יד במיומנות גבוהה" עוסקים בתחומי הרווחה וההוראה, שהשכר בהם נמוך יחסית. ממצא זה מרמז על קושי בהגעה לתחומי הלימוד והתעסוקה הנחשבים יוקרתיים יותר, המסייעים להשגת שכר גבוה.

התמונה הכללית העולה מהמחקר של מרכז טאוב היא חיובית: יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל הצליחו לצמצם באופן משמעותי את פערי ההשכלה והתעסוקה העמוקים הקיימים בין בני העדה שעלו בגיל מבוגר יותר לכלל האוכלוסייה היהודית. עם זאת, יש לתת את הדעת לכך שעדיין ניכרים פערים בין יוצאי אתיופיה שהתחנכו בארץ ובין יהודים ממוצא אחר, בעיקר בקרב אקדמאים. כפי שמצאו פוקס וברנד, השכלה אקדמית כשלעצמה אינה מספקת לצמצום הפערים. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בחינוך מתקדם ברמה גבוהה (בדגש על גישה למגוון תחומי לימוד והזדמנויות תעסוקה יוקרתיות), כדי להבטיח השתלבות נאותה והתקדמות בשוק העבודה.