התפתחויות בתחום מדיניות הרווחה

הפרסום המלא נמצא בקישור מצד שמאל

מדיניות הרווחה בישראל, כפי שהיא משתקפת בהוצאה הממשלתית ובחלוקת המשאבים, נותרה יציבה למדי בעשור האחרון. לצד היציבות המתמשכת, שתי התפתחויות מהשנה האחרונה מצביעות על האופן שבו משתנה המדיניות. האחת היא תוכנית "חיסכון לכל ילד", שיצאה לפועל בעקבות מסקנות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני בישראל, והאחרת היא ההסכם להגדלת קצבאות הנכות, שיצא לפועל לאחר מאבק ציבורי ופוליטי מתמשך. 

לצד צעדים שנקטה הממשלה להתמודדות עם מצוקה חברתית, רמת ההוצאה החברתית נמוכה יחסית למדינות רווחה אחרות, ולא צפויה ירידה משמעותית בהיקף אי השוויון והעוני.

התקציב יציב, אך ההוצאה גדלה:

• ב-2016 תוקצבו נושאי רווחה ב-101 מיליארד שקלים, כמחצית מסך ההוצאה החברתית הכוללת.
• אף שנראה כי יש יציבות בהוצאה ביחס לסך ההוצאה הממשלתית וביחס לתמ"ג, במונחים ריאליים חלה עלייה של 7.7 מיליארד שקלים ביחס לשנה הקודמת – גידול של 8 אחוזים בשנה, לעומת גידול שנתי ממוצע של 4 אחוזים מאז תחילת העשור.
• ההוצאה על ביטחון סוציאלי היא כ-85 אחוזים מסך ההוצאה על רווחה, וההוצאות עבור מערכת זו עלו מ-82 מיליארד שקלים ב-2015 ליותר מ-86 מיליארד שקלים ב-2016 במונחים ריאליים. חלקה הגדול של העלייה נובע מהוצאה גדולה יותר על קצבאות זקנה וקצבאות ילדים.

תוכנית חיסכון לכל ילד

• לפי ההערכות העלות השנתית של התוכנית היא כ-2 מיליארד שקלים. למרות זאת, נתוני המוסד לביטוח לאומי מספטמבר 2017 מצביעים על הוצאה של 3.66 מיליארד שקלים, ככל הנראה בשל תשלומים רטרואקטיביים עבור 18 החודשים הקודמים.
• הריכוזיות בתחום קופות הגמל שבחרו ההורים לניהול החסכונות בולטת: מבין 21 המוסדות הפעילים במסגרת התוכנית, המוסד המועדף הוא קופת הגמל "אלטשולר שחם" (24 אחוזים מכלל תוכניות החיסכון) ואחריה בנק הפועלים (12 אחוזים).

העלאה בקצבאות הנכים

• הרכיב השני בגודלו בהוצאות המוסד לביטוח לאומי הוא ההוצאה על קצבאות נכות כללית, שהן כ-20 אחוזים מסך ההוצאה.
• ההסכם שנחתם עם הנכים בספטמבר 2017 כולל סעיפים שונים שמשמעותם העיקרית היא העלאת קצבאות הנכות עד לגובה 4,000 שקלים לנכה בעל אי כושר השתכרות של 100 אחוזים, הגדלה ניכרת של סכומי הכסף שאדם עם מוגבלות יכול להשתכר בלי שקצבתו תיפגע ("דיסריגרד") והצמדת הקצבאות לשכר הממוצע במשק. ההסכם אמור להיות מיושם מינואר 2018, והסכום המוקצה למימושו עד תחילת 2021 הוא 4.2 מיליארד שקלים.

תקציבי משרד העבודה והרווחה ומשרד הבינוי והשיכון

• בשנים האחרונות נרשמה עלייה מתמשכת בתקציב משרד העבודה והרווחה, ובשנת 2016 הוא עמד על 6.43 מיליארד שקלים, ב-10 אחוזים יותר מתקציב 2015.
• רוב תקציב המשרד (77 אחוזים) מיועד לרשויות המקומיות (ראו: תקצוב שירותי הרווחה ברשויות המקומיות).
• תקציב משרד הבינוי והשיכון ב-2016 הוכפל בהשוואה לתקציב 2015 – מ-1.8 מיליארד שקלים ל-3.9 מיליארד שקלים.
• בשנת 2016 חל גידול ניכר במכירות וברכישות של דירות לזכאי הדיור הציבורי, והוקצו 150 מיליון שקלים נוספים, מעבר להכנסות בקרן, עבור רכישת דירות למאגר הדיור הציבורי.

יישום המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני בישראל

• בשנת 2016 חל גידול בהוצאה על קצבת השלמת הכנסה לקשישים, בהוצאות משרד הכלכלה בתחום התעסוקה ובהוצאה על הדיור הציבורי. ההוצאה שהוקצתה ליישום המלצות הוועדה עמדה בשנה זו על כ-30 אחוזים מסך ההוצאה המומלצת (7.4 מיליארד שקלים לשנה), לעומת 6 אחוזים בשנת 2015. ההערכה היא כי בשנת 2017 ההוצאה בפועל תעמוד גם היא על כ-31 אחוזים מההוצאה המומלצת.
• בחישוב סך ההוצאה המומלצת לא נכלל יישום ההמלצה להפעלת תוכנית "חיסכון לכל ילד", משום שהיא אמנם הופיעה בהמלצות הוועדה אך לא תומחרה. הכללת עלותה של תוכנית זו מגדילה את סך ההוצאה עבור יישום ההמלצות באופן משמעותי לכ-90 אחוזים מסך ההוצאה המומלצת.
• בתחומים אחרים, ובמיוחד בכל הקשור בבריאות ובחיזוק מעמדם של עובדים עניים, התקדמות הממשלה ביישום המלצות הוועדה איטית. מבין ההמלצות המרכזיות של הוועדה אשר לא יושמו בולטת ההמלצה להעלאת הסכום הניתן במסגרת תוכנית הבטחת הכנסה, המשמשת רשת ביטחון לאוכלוסייה החיה בעוני.