התשואה להשכלה בקרב חרדים בישראל

בחברה הישראלית מתנהל דיון נרחב בשאלה מהי הדרך הטובה ביותר לשלב חרדים בשוק העבודה ובמשק המודרני. כדי לשפוך אור על הנושא, בחן חוקר מרכז טאוב איתן רגב את המגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב חרדים. רגב גילה ירידה משמעותית לאורך זמן בשיעורי ההשכלה הגבוהה וההשכלה התיכונית בקרב החרדים, כלומר: הסיכויים להיות בעל תואר אקדמי גבוהים יותר בדור המבוגר מאשר בקרב הדור הצעיר. מגמה זו מנוגדת באופן ברור לגידול בשיעורי ההשכלה הגבוהה בכל מגזר אחר בחברה הישראלית, לרבות יהודים שאינם חרדים, מוסלמים, דרוזים וערבים נוצרים. ההשכלה בקרב חרדים, ובמיוחד בקרב גברים, מתאפיינת במספר הולך ופוחת של שנות לימוד בחינוך הפורמלי. מספר הגברים החרדים בגילי העבודה העיקריים (35 עד 54) שהם בעלי השכלה יסודית בלבד עלה משליש לכמעט חצי בעשור האחרון בלבד.

מה משמעותה של הירידה בהשכלה מבחינת השתלבותם של החרדים במשק הישראלי? כיצד משפיעה ההחלטה ללמוד בישיבה קטנה החל מכיתה ח' במקום להמשיך בחינוך הפורמלי על סיכוייו של נער חרדי להשיג תעסוקה בעתיד ועל פוטנציאל ההשתכרות שלו? מחקרו של רגב מספק כמה תשובות לשתי השאלות הללו.

סיכוייהם של גברים חרדים ונשים חרדיות להיות מועסקים גוברים כאשר יש ברשותם תואר אקדמי. כפי שניתן לראות בתרשים הראשון, בעוד שרק כשליש מן הגברים החרדים בני 25 עד 64 שאינם בעלי תואר אקדמי מועסקים, שיעור התעסוקה מוכפל ומגיע ל-71 אחוז כשמדובר בגברים חרדים בעלי תואר אקדמי. פער דומה, אם כי קטן יותר, קיים גם אצל הנשים החרדיות. רק מחצית מהנשים החרדיות שאין ברשותן תואר אקדמי מועסקות, ואילו שיעור המועסקות קופץ ל-76 אחוז כאשר מדובר בנשים שברשותן תואר אקדמי. בערים שיש בהן אוכלוסיות חרדיות גדולות (אלעד, אשדוד, בני ברק, ביתר עילית, בית שמש, ירושלים ומודיעין עילית) קיימים פערי תעסוקה גדולים בין חרדים בעלי השכלה גבוהה ובין חרדים משכילים פחות.

בחברה החרדית שכיח שנשים הן המפרנסות העיקריות במשק הבית. עקב כך, שיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות עולים על אלה של הגברים. מרבית הנערות החרדיות זוכות להשכלה על-יסודית, ואילו הרוב המכריע של הנערים החרדים ממשיכים במסלול של לימודי דת בלבד – על חשבון כל חינוך פורמלי נוסף מעבר להשכלה יסודית. כיוון שכך, גם בקרב חרדים שאין ברשותם תואר אקדמי לנשים יש סיכוי גבוה יותר להחזיק ברמת השכלה פורמלית גבוהה יותר מאשר הגברים, ולכן הן עשויות להשתלב טוב יותר בשוק העבודה – ואכן, יש להן יתרון של 16 אחוז בשיעור התעסוקה בהשוואה לגברים חרדים. בקרב חרדים בעלי תואר אקדמי מצטמצם הפער בין שיעורי התעסוקה בין גברים לנשים לחמישה אחוזים לטובת הנשים.

תפקידה של ההשכלה חורג מעבר ליכולתו של אדם למצוא עבודה; יש לה השפעה מהותית על סוגי העבודה שאפשר להשיג, וכן על השכר שאפשר להרוויח. בדומה לקבוצות אוכלוסייה אחרות, שכרם של חרדים בעלי תואר אקדמי גבוה בהרבה משכרם של אלו שאינם בעלי תואר. כפי שמראה התרשים השני, בקרב גברים חרדים בגילי 64–25 המועסקים במשרה מלאה, השכר החודשי הממוצע של בעלי ההשכלה הגבוהה גבוה בכ-80 אחוז משכרם של מחוסרי התואר האקדמי. נשים חרדיות בעלות השכלה גבוהה נהנות משכר הגבוה ב-71 אחוז מחברותיהן שהשכלתן נמוכה יותר. יש פערי שכר משמעותיים בין חרדים בעלי תואר אקדמי ואלו שאין ברשותם תואר בכל הערים המתאפיינות באוכלוסיות חרדיות גדולות, והפערים הגדולים ביותר נמצאו בבני ברק (105 אחוז בקרב גברים, 102 אחוז בקרב נשים) ובבית שמש (100 אחוז אצל גברים, 81 אחוז אצל נשים). אין זה מפתיע כי לפערי השכר והתעסוקה בין בעלי תואר למחוסרי תואר יש השפעה על הכנסתו הכוללת של משק הבית, המושפעת מרמות ההשכלה של הבעל והאישה גם יחד. ב-80 אחוז ממשקי הבית החרדיים גם לאישה וגם לבעל אין תואר אקדמי. ההכנסה במשקי בית אלו נמוכה ב-62 אחוז מהכנסתם של משקי הבית שבהם רק לאישה יש תואר אקדמי, וב-88 אחוז ממשקי הבית שבהם רק לבעל יש תואר אקדמי. רק בחמישה אחוזים ממשקי הבית החרדיים גם הבעל וגם האישה מחזיקים בתואר אקדמי, והם נהנים מהכנסה הגבוהה ב-157 אחוז בהשוואה למשקי הבית שאינם כוללים בעלי תואר אקדמי (18,943 שקלים בחודש מול 7,382 שקלים בחודש). הכנסה מספקת מעבודה למשק הבית חשובה ביותר כדי לסייע בהבטחת רמת חיים מספקת למשפחות חרדיות גדולות, ולמנוע את נפילתם של משקי הבית אל מתחת לקו העוני.

החשיבות של ממצאיו של רגב בנוגע להשפעת ההשכלה הגבוהה והלימודים התיכוניים על שוק העבודה היא בכך שהם מציעים קווים מנחים ליוזמות מדיניוּת ולתכניות המיועדות לשפר את נתוניהם של חרדים בשוק העבודה ולטפל בשיעורי העוני הגבוהים באוכלוסייה זו.