Taub Center

תמכו בנו

  • על אודות
    • משימה, היסטוריה
    • חוקרים וצוות
    • דירקטוריון ואסיפה כללית
    • עמיתי תוכניות המדיניות
    • מועצה בין-לאומית מייעצת
    • מדיניות ארגונית
    • דרושים
  • מחקר ופרסומים
    • באילו תחומים אתם מתעניינים?
      • כל המחקרים
      • כלכלה
      • בריאות
      • רווחה
      • חינוך
      • שוק העבודה
    • איזה סוג תוכן אתם מחפשים?
      • וידאו
      • פודקאסט
      • הודעות לעיתונות
    • על מה כולם מדברים?
      • #ישראל במלחמה
      • #הגיל הרך
      • #סביבה ובריאות
      • #דמוגרפיה
  • פעילות והשפעה
    • אירועים
    • השפעה
  • בלוג
  • בתקשורת
    • הודעות לעיתונות
    • כתבות
    • וידאו
  • צור קשר
    • פנו אלינו
    • הזמנת הרצאה
  • פרסומים מרכזיים
    • דוח מצב המדינה
    • תמונת מצב המדינה
הרשמה לניוזלטר
  • English
  • עברית

ניוזלטר

הירשמו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
Choose
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

ראשי » מחקרים » זהירות, פערים לפניך: אי שוויון בהכנסות בישראל

זהירות, פערים לפניך: אי שוויון בהכנסות בישראל

ספטמבר 2014

מחבר/ת

צוות מרכז טאוב

 

סוגיית אי השוויון בהכנסות בישראל אינה חדשה. עם זאת, קיומו של אי שוויון בקבוצות שונות באוכלוסייה, לרבות מעמד  ביניים, מוכר פחות. מחקר שפורסם ב"דוח מצב המדינה 2013", מאת מנהל מרכז טאוב פרופ' דן בן-דוד וחוקר המרכז חיים בלייך, חשף את עומקם של האתגרים שישראל ניצבת מולם בכל הנוגע לאי שוויון.

רמת אי השוויון בהכנסות פנויות (כלומר, לאחר ניכוי מסים וקבלת קצבאות) בישראל מציבה את המדינה במקום השני מבין 22 מדינות OECD, שנייה רק לארצות הברית. מצבה של המדינה אינו משתפר בהרבה כשמדובר באי שוויון בהכנסה כלכלית (לפני מסים וקצבאות), ובדירוג זה היא ניצבת במקום החמישי מתוך 22 המדינות.

שתי קבוצות באוכלוסייה — חרדים וערבים — סובלות מעוני באופן מיוחד. ב-2011 חיו 70 אחוז מהחרדים ו-57 אחוז מהערבים מתחת לקו העוני במונחי הכנסות כלכליות. גם במונחי הכנסות פנויות מדובר בממדי עוני יוצאי דופן: 57 אחוז מהחרדים ו-50 אחוז מהערבים. הכנסותיהן הנמוכות של קבוצות אלו תורמות במידה לא מבוטלת לרמות אי השוויון הגבוהות הקיימות בישראל. עם זאת, בן-דוד ובלייך מדגישים שעוניין של קבוצות אלו הוא אינו הסיבה היחידה לפערים הגדולים. כפי שניתן לראות בתרשים הראשון, גם לאחר הסרתם של חרדים וערבים מהמדגם, אי השוויון בהכנסה בקרב יהודים שאינם חרדים גבוה יותר מאי השוויון בכל המדינות המפותחות שנדגמו, מלבד ארצות הברית והממלכה המאוחדת.

Heb Inequality Fig 1 נראה כי חלק מהבעיה נובע מיעילות פחותה של מערכת הרווחה הממשלתית. בעוד שהמדינה החציונית ב-OECD מצליחה להפחית את אי השוויון ב-40 אחוז (שיעור הצמצום במעבר מאי שוויון בהכנסה כלכלית לאי שוויון בהכנסה פנויה) באמצעות מסים ותשלומי רווחה, מעורבותה של ממשלת ישראל מצמצמת את אי השוויון ב-25 אחוז בלבד. נתון זה מציב את ישראל במקום אחד לפני התחתית (מעל ארצות הברית) בדירוג על פי ההבדל בין אי השוויון בהכנסות כלכליות לאי השוויון בהכנסות פנויות.

הדיון הציבורי בנושא אי השוויון, בארץ ובחו”ל כאחד, מתמקד במידה רבה בשכבות המרוויחות את הסכומים הגבוהים ביותר ובריכוז העושר הגבוה בחלקה העליון של התפלגות ההכנסה. עם זאת, מחקרם של בן-דוד ובלייך מראה כי בניגוד לדעה הרווחת, חלקם של העשירים בסך ההכנסות בישראל אינו יוצא דופן. במונחי הכנסות כלכליות האחוזון העליון קיבל 6.3 אחוזים מכלל ההכנסות במדינה — שיעור נמוך יותר מההכנסות שהתקבלו באחוזון העליון ב-14 מתוך 22 מדינות ה-OECD שבמדגם. לשם השוואה, השכבה שהרוויחה את הסכומים הגבוהים ביותר בנורווגיה, הממוקמת בראש הרשימה, זכתה ל-9.8 אחוזים מכלל ההכנסות הכלכליות, ואילו לשכבה המקבילה בספרד, המדינה הממוקמת בתחתית הרשימה, הגיעו 4.3 אחוזים מכלל ההכנסות.

Heb Inequality F 2 במונחי הכנסה פנויה, שיאני ההכנסה בישראל מקבלים 5.3 אחוזים מכלל ההכנסות במדינה. שיעור זה ממקם את המדינה במקום השמיני מתוך 22 המדינות שנבחנו, והוא נמוך משמעותית מזה שהתקבל בנורווגיה, הממוקמת בראש הרשימה (8.8 אחוזים), אך גבוה בהרבה מלוקסמבורג, הממוקמת בסופה (3.4 אחוזים). פירושו של דבר הוא שחלק ההכנסה המגיע לכיסם של העשירים ביותר בישראל אינו חריג בהשוואה למדינות המפותחות, ולכן אינו יכול להסביר את ממדיו החריגים של אי השוויון בהכנסות במדינה .

דוגמה מוחשית להיקף אי השוויון בהכנסות בישראל היא הפערים בין הפרטים המשתייכים למעמד הביניים במדינה. אמנם לא קיימת הגדרה רשמית למעמד הביניים, אך מחקרם של בן-דוד ובלייך בוחן את פערי ההכנסות בקרב האוכלוסייה שאינה עשירה ואינה ענייה. לדוגמה, היחס בין הכנסתו הפנויה של אדם באחוזון ה-90 לאדם באחוזון ה -50 (כלומר האחוזון החציוני) עומד על 2.32 — יחס גבוה יותר מאשר בכל 22 מדינות ה-OECD שנבדקו. בדומה לכך, היחס בין פרט באחוזון ה-50 לפרט באחוזון ה-10 בישראל עומד על 2.75. גם כאן נמצאת ישראל בראש הרשימה, כלומר הפער בין שני בפרטים הוא גדול ביותר.

Heb Inequality Fig 3 אפילו כאשר מסירים את נקודות הקיצון ומתמקדים במה שיכול להיקרא מעמד הביניים התחתון ומעמד הביניים העליון (אחוזוני ההכנסות שבין 25 ל-75), פערי ההכנסות בישראל נותרים גבוהים באופן משמעותי. הכנסותיו של ישראלי באחוזון ה-75 גדולות פי 2.81 מאלה של ישראלי באחוזון ה-25. נתון זה גבוה ב-12 אחוזים מהיחס המקביל  במדינה הממוקמת במקום השני, ארצות הברית (שם היחס עומד על 2.50) , וגדול כמעט ברבע מהמדינה הניצבת במקום השלישי, אוסטרליה (יחס של 2.28).

מחקרם של בן-דוד ובלייך מפנה זרקור לבעיית אי השוויון בהכנסות בישראל. הוא מבהיר כי אי השוויון אינו מוגבל לחלקים מסוימים באוכלוסייה ואינו נובע מריכוזי עושר גבוהים בפסגה. לעומת זאת, אי שוויון נרחב נרשם בכל קשת ההכנסות שבין אחוזון 10 לאחוזון 90, והוא גדול אף יותר ב-50 האחוזונים האמצעיים של התפלגות ההכנסות (אחוזון 25 עד אחוזון  75). פערי ההכנסות בישראל יוצאי דופן בהשוואה ל-22 מדינות ה- OECD שנכללו במחקר, ויש להתייחס למציאות חמורה זו הן בשיח הציבורי והן בהחלטות המדיניות.

מחקרים נוספים בנושא

מערכת הרווחה לנוכח אתגרי המלחמה

מערכת הרווחה לנוכח אתגרי המלחמה

פרק זה מציג את פעילות מערכות הרווחה והביטחון הסוציאלי...

ג’וני גל שביט בן-פורת
רווחה במלחמה ואחריה: תפקוד מערכת הרווחה בזמן מלחמת 7 באוקטובר והצעות מדיניות

רווחה במלחמה ואחריה: תפקוד מערכת הרווחה בזמן מלחמת 7 באוקטובר והצעות מדיניות

לקראת מלֹאת שנה למלחמת 7 באוקטובר, מרכז טאוב מפרסם...

ג’וני גל שביט בן-פורת יעל עובדיה
מי דואג לרווחה ולחינוך? ההוצאה על רווחה ועל חינוך ברשויות המקומיות בישראל

מי דואג לרווחה ולחינוך? ההוצאה על רווחה ועל חינוך ברשויות המקומיות בישראל

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו בסוף החודש, מרכז טאוב...

ג’וני גל עדי טרביה
מערכת הרווחה בישראל בימים של שינוים פוליטיים דרמטיים

מערכת הרווחה בישראל בימים של שינוים פוליטיים דרמטיים

מאז תום משבר הקורונה חלו בישראל שינויים פוליטיים שהשפיעו...

ג’וני גל שביט בן-פורת עדי טרביה

על אודות  

  • משימה, היסטוריה
  • חוקרים וצוות
  • דירקטוריון ואסיפה כללית
  • עמיתי תכניות המדיניות
  • מדיניות ארגונית
  • דרושים

מחקר

  • דוח מצב המדינה
  • תמונת מצב המדינה
  • כל המחקרים
  • כלכלה
  • חינוך
  • בריאות
  • רווחה
  • שוק העבודה

תכנים נוספים

  • בלוג
  • סרטונים
  • פודקאסט
  • אינפוגרפיקות

פעילות והשפעה

  • אירועים
  • השפעה
  • הודעות לעיתונות

צור קשר

  • הזמנת הרצאה
  • פנו אלינו

ניוזלטר

הצטרפו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים:
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

בניית אתרים: anova