Taub Center

תמכו בנו

  • על אודות
    • משימה, היסטוריה
    • חוקרים וצוות
    • דירקטוריון ואסיפה כללית
    • עמיתי תוכניות המדיניות
    • מועצה בין-לאומית מייעצת
    • מדיניות ארגונית
    • דרושים
  • מחקר ופרסומים
    • באילו תחומים אתם מתעניינים?
      • כל המחקרים
      • כלכלה
      • בריאות
      • רווחה
      • חינוך
      • שוק העבודה
    • איזה סוג תוכן אתם מחפשים?
      • וידאו
      • פודקאסט
      • הודעות לעיתונות
    • על מה כולם מדברים?
      • #קורונה
      • #הגיל הרך
      • #דמוגרפיה
  • פעילות והשפעה
    • השפעה
    • אירועים
  • בלוג
  • בתקשורת
    • הודעות לעיתונות
    • כתבות
    • וידאו
  • צור קשר
    • פנו אלינו
    • הזמנת הרצאה
  • פרסומים מרכזיים
    • דוח מצב המדינה
    • תמונת מצב המדינה
הרשמה לניוזלטר
  • English
  • עברית

ניוזלטר

הירשמו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
Choose
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

ראשי » מחקרים » זכאות לתעודת בגרות – הנשים מגדילות את הפער

זכאות לתעודת בגרות – הנשים מגדילות את הפער

מרץ 2011

מחבר/ת

צוות מרכז טאוב

 

הגישה להשכלה גבוהה בישראל מחייבת הצלחה במבחני הבגרות בתחומי לימוד בסיסיים. בשל החשיבות המרכזית של תעודת הבגרות, מדיניות החינוך בישראל חותרת לשיפור שיעור הזכאות לבגרות של כלל אוכלוסיית התלמידים, ובמיוחד של התלמידים שהרקע החברתי-כלכלי שלהם חלש יותר. פרופ’ יוסי שביט, יו”ר תכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, וויקי ברונשטיין בחנו לאחרונה את מידת ההצלחה של מערכת החינוך בהשגת היעדים.

שביט וברונשטיין בחנו ראשית את שיעור הזכאות הכללי, וגילו שחל שיפור ניכר בעשורים האחרונים. בקרב ילידי ישראל, שנולדו בשנים 1955-1959, פחות ממחציתם היו זכאים לתעודת בגרות, ואילו בין ילידי 1975-1981 השיעור עלה לכדי כ-70 אחוז.

כדי לבחון את השינוי שחל בפערי ההשכלה, שביט וברונשטיין בחנו את ההישגים בקבוצות שונות. התרשים הראשון מציג את הישגיהם של תלמידים בשלוש קטגוריות: ילדים להורים בעלי השכלה יסודית בלבד, ילדים להורים בעלי השכלה על-יסודית וילדים להורים בעלי השכלה אקדמאית. בישראל, כמו במדינות אחרות, קיים מתאם גדול בין השכלת הורים לבין הישגי ילדיהם. אך במשך הזמן, הפער בין הקבוצות בישראל נסגר במידה רבה. תלמידים להורים מהרקע ההשכלתי הנמוך ביותר השיגו את השיפור הגדול ביותר. הקבוצה האמצעית, של ילדים שהוריהם בעלי השכלה על יסודית, הראתה שיפור פחות אך עדיין משמעותי. ואילו קבוצה התלמידים שהוריהם בעלי תואר אקדמי לא שיפרה את שיעורי הזכאות לתעודת הבגרות.

Fig_1B_Bagrut_Heb

היבט נוסף של אי-השוויון בזכאות לבגרות הוא זה שבין יהודים וערבים. התרשים השני מציג מגמות בשיעורי הזכאות לבגרות עבור יהודים וערבים במהלך שני עשורים (מכיוון שהשינויים משנה לשנה יכולים להיות חדים, התרשים מציג את ההישגים בממוצע נע של חמש שנים). הפער בהישגים בין ערבים ויהודים בקרב ילידי סוף שנות החמישים היה כ-15 נקודות אחוז, וכמעט אותו פער נרשם בקרב ילידי סוף שנות השבעים. שיעורי הזכאות לבגרות של התלמידים הערביים אכן השתפרו, אך לא הצטמצם הפער לעומת התלמידים היהודים.

Fig_2C_Bagrut_Heb

המגמה המרשימה והמפתיעה ביותר מתגלה בפערי הזכאות שבין נשים לגברים (בתרשים השלישי). ההישגים של הנשים היו גבוהים יותר כבר בקרב ילידי סוף שנות החמישים, כאשר כמעט 55 אחוז מהנשים היו זכאיות לתעודת בגרות לעומת כ-45 אחוז מהגברים. אולם הפער בין גברים ונשים לא נסגר (בדומה לקבוצות לפי השכלת ההורים) ואף לא שמר על רמתו (כפי שהתרחש בפער בין יהודים וערבים). במקום זאת, החלה ירידה ניכרת בשיעורי הזכאות של גברים בו בזמן שנשים התמידו בשיפור שיעורי הזכאות שלהן. כתוצאה מכך, הפער בין גברים לנשים גדל מכ-10 נקודות אחוז לכ-30 נקודות אחוז.

Fig_3C_Bagrut_Heb

הגידול בפער בין גברים לנשים בולט במיוחד אצל ערבים ישראלים. במהלך התקופה, הגברים הערבים עברו מיתרון של 15 נקודות אחוז מעל הנשים לפיגור של 15 נקודות אחוז. מדובר במהפך כולל בשיעור של כ-30 נקודות אחוז בשיעורי ההישג בזכאות לבגרות של נשים לעומת גברים במגזר הערבי.

שביט וברונשטיין מציעים הסברים אפשריים לתופעה זאת, ומסיקים שהסוגיה ראויה לתשומת לב רבה ממה שזכתה לה עד כה. בזמן שתלמידים שהוריהם בעלי השכלה נמוכה צמצמו את פערי הזכאות בבגרות לעומת תלמידים שהוריהם בעלי השכלה רבה יותר, המחברים לא מצאו ירידה מקבילה בשיעורי הקבלה של תארים אקדמאים בין תלמידים בעלי רקע השכלתי שונה של ההורים. היה שיפור של הישגים אלו בקרב כל הקבוצות, אך השיפור היה דומה בכולן.

המאמר המלא של שביט וברונשטיין יופיע בדו”ח מצב המדינה הקרוב של מרכז טאוב.

מחקרים נוספים בנושא

תלמידי החינוך המיוחד בישראל: המספרים עולים אך שיעורי השילוב נמוכים

תלמידי החינוך המיוחד בישראל: המספרים עולים אך שיעורי השילוב נמוכים

במחצית השנייה של המאה העשרים חלו שתי התפתחויות דרמטיות...

צוות מרכז טאוב
המאבק המתמשך לשוויון בתקצוב החינוך המיוחד: סקירה היסטורית

המאבק המתמשך לשוויון בתקצוב החינוך המיוחד: סקירה היסטורית

במחצית השנייה של המאה העשרים חלו במדינות רבות, ובכללן...

נחום בלס
תקצוב החינוך המיוחד בישראל: מהמלצות ועדת דורנר ועד תחילת יישום התיקון מס' 11 לחוק החינוך המיוחד

תקצוב החינוך המיוחד בישראל: מהמלצות ועדת דורנר ועד תחילת יישום התיקון מס' 11 לחוק החינוך המיוחד

המחקר בוחן את התפתחות תקציב החינוך המיוחד ואת חלוקת...

נחום בלס
שירות הבריאות לתלמיד: בין הפרטה להלאמה

שירות הבריאות לתלמיד: בין הפרטה להלאמה

לשירות הבריאות לתלמיד יש מסורת רבת שנים וחשיבות שאינה...

צוות מרכז טאוב

על אודות  

  • משימה, היסטוריה
  • חוקרים וצוות
  • דירקטוריון ואסיפה כללית
  • עמיתי תכניות המדיניות
  • מדיניות ארגונית
  • דרושים

מחקר

  • דוח מצב המדינה
  • תמונת מצב המדינה
  • כל המחקרים
  • כלכלה
  • חינוך
  • בריאות
  • רווחה
  • שוק העבודה

תכנים נוספים

  • בלוג
  • סרטונים
  • פודקאסט
  • אינפוגרפיקות

פעילות והשפעה

  • אירועים
  • השפעה
  • הודעות לעיתונות

צור קשר

  • הזמנת הרצאה
  • פנו אלינו

ניוזלטר

הצטרפו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים:
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

בניית אתרים: anova