חרדים במוסדות להשכלה גבוהה: האם מספיק להתקבל?

בשנים האחרונות יותר ויותר חרדים פונים למוסדות להשכלה גבוהה. בשוק העבודה המודרני רמות גבוהות יותר של השכלה מתואמות באופן חיובי עם רמות גבוהות יותר של תעסוקה, ואחת המגמות הבולטות בשוק העבודה בישראל היא גידול בהשפעה של רמת ההשכלה על השכר ביחס לעבר. מכאן משתמע שהמשך מגמת ההצטרפות של חרדים למוסדות האקדמיים עשוי לתרום לצמצום העוני בקרב הקהילה החרדית ולצמצם פערים בין חרדים לכלל האוכלוסייה, ובמקביל לגרום לצמיחת הכלכלה הישראלית. ואולם, התפתחויות אלו תלויות לא רק בכניסה של החרדים למוסדות להשכלה גבוהה, אלא גם בהצלחתם בלימודים ובהשלמת התארים.

מספר החרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה גדל כמעט פי שלושה בתוך שש שנים. בין 2008 ל-2014 גדל מספר הסטודנטים החרדים מ-1,122 ל-3,227, כשני שלישים מהם נשים ורק כשליש גברים. למרות הגידול, שיעור הצעירים החרדים (גילאי 35–25) שלומדים או שלמדו לתואר ראשון עדיין נמוך בהשוואה למגזרים האחרים: רק 8 אחוזים מהגברים החרדים ו-15 אחוזים מהנשים החרדיות לומדים לתואר ראשון או בעלי תואר ראשון.

לא זו בלבד ששיעור החרדים באקדמיה הוא נמוך יחסית, גם הנתונים שלעיל הם מוטים. זאת משום שבתרשים נכללו גם סטודנטים מהמגזר הדתי-לאומי שלמדו בבתי ספר שבאופן רשמי נתונים לפיקוח חרדי אבל הם אינם חרדים, הם לומדים את מקצועות הליבה בבית הספר התיכון ומתנהגים אחרת לגמרי מהזרמים המרכזיים באוכלוסייה החרדית (כלומר חסידים (לא כולל חב"ד), ספרדים, ליטאים וחב"ד).

המגמות בחינוך הגבוה זולגות לשוק העבודה, שבו גברים חרדים הם אחד משתי קבוצות אוכלוסייה (לצד נשים ערביות) שבהם שיעורי התעסוקה – אף שעלו בשנים האחרונות – נמוכים בצורה ניכרת מאלו שבשאר קבוצות האוכלוסייה.

חשוב לציין שלא תמיד אלו היו פני הדברים. בשנות השבעים המאוחרות שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים היו דומים לשיעורי התעסוקה באוכלוסייה הכללית ועמדו על כ-84 אחוזים, ושיעורי התעסוקה בקרב הנשים החרדיות עמדו על כ-40 אחוזים. עקב התפתחויות פוליטיות וחברתיות התרחבה "חברת הלומדים", יותר ויותר גברים חרדים פנו ללימודי דת מלאים בישיבות, ושיעורי התעסוקה ירדו בצורה מרחיקת לכת. עם זאת, הנסיבות הכלכליות שחרדים צעירים מתמודדים עמן כיום הן קשות יותר מאלו שעמן נאלצו להתמודד הוריהם – בני הדור הראשון של "חברת הלומדים". אין ספק שהצורך להתפרנס היה אחד הגורמים המשמעותיים לשינויים שחלו במגזר החרדי בשיעורי התעסוקה ובהצטרפות ללימודים גבוהים.

בקרב גברים חרדים שפנו ללימודים אקדמיים שיעורי הנשירה גבוהים במיוחד. כ-58 אחוזים מהגברים החרדים שפנו לתואר אקדמי נשרו מלימודיהם – בין שבתקופת המכינה ובין שבמהלך הלימודים עצמם. במילים אחרות, רק כארבעה מבין כל עשרה חרדים שהחלו ללמוד לתואר אקדמי השלימו את לימודיהם. למעשה, כאשר מנכים מהשקלול את הסטודנטים הדתיים-לאומיים שלמדו בבתי ספר בפיקוח חרדי עולים שיעורי הנשירה של הגברים החרדים לכ-67 אחוזים. שיעורים אלו גבוהים בהרבה משיעורי הנשירה בקרב גברים יהודים לא חרדים (כ-30 אחוזים) ובקרב גברים ערבים-ישראלים (41 אחוזים). הם גבוהים גם בהשוואה לשיעורי הנשירה בקרב נשים חרדיות (33 אחוזים).

לשיעורי הנשירה הגבוהים בקרב גברים חרדים יש כמה סיבות. אחת מהעיקריות שבהן היא היעדר הכנה אקדמית נאותה. הרוב המכריע של גברים חרדים אינו לומד בבית הספר התיכון לימודי ליבה, ובהם מתמטיקה, אנגלית ומדעים. בניגוד אליהם, רוב הנשים החרדיות כן לומדות לימודי ליבה בבית הספר, וכמוהן הקבוצה הקטנה של סטודנטים דתיים-לאומיים שלומדים בבתי ספר בפיקוח חרדי. ואכן, בשתי קבוצות אלו שיעורי הנשירה נמוכים יותר.

היעדר ההכנה ללימודים גבוהים נובע גם מתנאי קבלה גמישים, במטרה לאפשר להם להשיג תואר. ליותר ממחצית מהחרדים המתקבלים ללימודים אקדמיים אין תעודת בגרות ולא פסיכומטרי. כך, חלק מהמוסדות האקדמיים החדשים, ובמיוחד המכללות החרדיות, הורידו את דרישות הקבלה שלהם כדי למשוך יותר סטודנטים. ואולם נראה שהצבת תעודת בגרות ומבחן פסיכומטרי כדרישת מינימום ברוב המוסדות האקדמיים תשמש דרך יעילה לסינון, ותפחית את סיכויי הנשירה של סטודנטים שהתקבלו ללימודים. אמנם גם לשיעור גבוה מקרב הנשים החרדיות המתקבלות ללימודים אין תעודת בגרות או פסיכומטרי, אך זה מטעה כי חלק ניכר מהן נבחנות בבחינות סאלד, המקבילות לתעודת בגרות חלקית.

גורם נוסף לשיעורי הנשירה הגבוהים הוא שגברים חרדים מתחילים את לימודיהם האקדמיים בגיל מאוחר יחסית (25 בממוצע), כשרבים מהם כבר הורים לילדים ומפרנסים משפחה שהולכת ומתרחבת. נשים חרדיות נוטות להתחיל בלימודיהן בגיל צעיר יותר (22 בממוצע).

שיפור המוכנות של החרדים להיכנס לחינוך הגבוה – באמצעות קורסים רשמיים, קורסים תומכים או הכנה טובה יותר במכינות הקדם-אקדמיות – לצד תמיכה כספית ואקדמית בסטודנטים חרדים במהלך לימודיהם, יכולים לשפר לא רק את שיעורי הכניסה של החרדים ללימודים גבוהים, אלא גם את שיעורי ההצלחה שלהם.

*תמונה: asafantman via Visualhunt.com /  CC BY