Taub Center

תמכו בנו

  • על אודות
    • משימה, היסטוריה
    • חוקרים וצוות
    • דירקטוריון ואסיפה כללית
    • עמיתי תוכניות המדיניות
    • מועצה בין-לאומית מייעצת
    • מדיניות ארגונית
    • דרושים
  • מחקר ופרסומים
    • באילו תחומים אתם מתעניינים?
      • כל המחקרים
      • כלכלה
      • בריאות
      • רווחה
      • חינוך
      • שוק העבודה
    • איזה סוג תוכן אתם מחפשים?
      • וידאו
      • פודקאסט
      • הודעות לעיתונות
    • על מה כולם מדברים?
      • #קורונה
      • #הגיל הרך
      • #דמוגרפיה
  • פעילות והשפעה
    • השפעה
    • אירועים
  • בלוג
  • בתקשורת
    • הודעות לעיתונות
    • כתבות
    • וידאו
  • צור קשר
    • פנו אלינו
    • הזמנת הרצאה
  • פרסומים מרכזיים
    • דוח מצב המדינה
    • תמונת מצב המדינה
הרשמה לניוזלטר
  • English
  • עברית

ניוזלטר

הירשמו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
Choose
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

ראשי » מחקרים » טיפול ופיצוי נפגעי פשיעה אלימה בישראל

טיפול ופיצוי נפגעי פשיעה אלימה בישראל

נובמבר 2000
להורדת המחקר המלא »

מחבר/ת

אורי ינאי

 

בשנים האחרונות גברה המודעות לעבירות מין, הנחשבות כפשיעה אלימה לכל דבר והן כלולות באותו פרק בחוק. גניבות, מעשי הונאה, סחיטה ותרמית גם הם בעלי השלכות חמורות על הנפגע. אדם שרכושו הפרטי הושחת, נסחט או נלקח ממנו זקוק וראוי להתייחסות, לסיוע ולתמיכה מתאימים.

המדיניות הנוהגת בישראל לגבי אנשים שנפגעו אינה אחידה. בראש סולם הנפגעים בישראל עומדות משפחות שכולות ומי שנפגעו במערכות ישראל, לאחריהם בולט מקומם של נפגעי פעולות איבה. נפגעי עבודה זכאים לקבל טיפול מקיף במסגרת תכניות הביטוח הלאומי והטיפול בנפגעי תאונות דרכים מוסדר בחוק ומאורגן בידי הביטוח הפרטי. אך בכל הקשור לפגיעה פלילית, אלימה, אדם אינו יכול לבטח עצמו כנגדה ומלבד ביטוח חיים למקרה מוות לא ניתן לרכוש כיסוי ביטוחי לאירוע מסוג זה.

בשונה מן ההתייחסות לקבוצות נפגעים אחרות, תשומת לב ציבורית מעטה מוקדשת בישראל לקיומם ולצורכיהם של נפגעי פשיעה אלימה. בישראל לא קיימת מדיניות ביחס למתן טיפול וסיוע לקורבנות אלה. אדם הנפגע מפשיעה אלימה מופנה במידת הצורך לשירותי הבריאות (גוף ונפש), הניתנים במסגרת "חוק ביטוח בריאות ממלכתי", או לשירותי הרווחה הניתנים על-ידי הרשויות המקומיות בתוקף "חוק שירותי הסעד – תשי"ח 1958". שירותים אלה אמורים אמנם לסייע לאדם ולמשפחה במצוקתם, אולם אין הם מתמחים בטיפול הנחוץ לנפגעי פשיעה. העבודה השוטפת המוטלת עליהם מרובה וספק אם קורבנות הפשע יקבלו באמצעותם את הסיוע החומרי והנפשי לו הם נזקקים, ואם יזכו לו בהיקף ובעיתוי מתאימים.

המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2000, יעקב קופ (עורך).

 

 

מחקרים נוספים בנושא

מערכת הרווחה במעבר: מבט-על

מערכת הרווחה במעבר: מבט-על

ממצאים עיקריים:  בשנת 2020 גדלה ההוצאה החברתית בכ-55 מיליארד...

ג’וני גל שביט מדהלה
ההשפעה המתמשכת של הקורונה על הכלכלה ומערכת הרווחה בישראל

ההשפעה המתמשכת של הקורונה על הכלכלה ומערכת הרווחה בישראל

מגפת הקורונה היא בעיקרה מצב חירום רפואי, אך השפעותיה...

צוות מרכז טאוב
מחוז הדרום בישראל: פרופיל חברתי ודמוגרפי

מחוז הדרום בישראל: פרופיל חברתי ודמוגרפי

מחקר זה מתמקד בשינויים בפרופיל החברתי-דמוגרפי והכלכלי של מחוז...

אלכס וינרב
עם המבט קדימה: איך ממשיכים שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה בישראל

עם המבט קדימה: איך ממשיכים שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה בישראל

בחודשים הראשונים של 2021 אומדת ישראל את היקף האובדן...

צוות מרכז טאוב

על אודות  

  • משימה, היסטוריה
  • חוקרים וצוות
  • דירקטוריון ואסיפה כללית
  • עמיתי תכניות המדיניות
  • מדיניות ארגונית
  • דרושים

מחקר

  • דוח מצב המדינה
  • תמונת מצב המדינה
  • כל המחקרים
  • כלכלה
  • חינוך
  • בריאות
  • רווחה
  • שוק העבודה

תכנים נוספים

  • בלוג
  • סרטונים
  • פודקאסט
  • אינפוגרפיקות

פעילות והשפעה

  • אירועים
  • השפעה
  • הודעות לעיתונות

צור קשר

  • הזמנת הרצאה
  • פנו אלינו

ניוזלטר

הצטרפו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים:
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

בניית אתרים: anova