בשנים האחרונות נשמעת הטענה כי רמת המחירים של מוצרי הצריכה בישראל גבוהה מזו שבחו"ל. בהשוואות שנערכו אכן נמצאו עדויות חלקיות לרמת מחירים גבוהה של הצריכה הפרטית כאשר מביאים בחשבון את רמת ההכנסה לנפש. אולם השוואה בין-לאומית בתחום זה כרוכה בקושי בולט בשל התנודתיות הגבוהה בשער החליפין – ולמרות השפעתו המהותית של השער על תוצאות ההשוואה, עניין זה לא בא לידי ביטוי בבדיקות שנערכו עד כה. פרק זה מתמודד עם הקושי באמצעות השוואה בין-לאומית של רמת המחירים לאורך 25 השנים האחרונות ועורך ניסיון ראשון, ככל הידוע, לבחון את רמת המחירים בישראל לאורך תקופה ממושכת. השוואה כזו מסייעת לבחון האם רמת המחירים הגבוהה שנצפית בשנים האחרונות מוסברת על ידי התחזקות השקל ב-2008, או שמא היא נעוצה בתופעה ארוכת טווח הקשורה לגורמים המבניים של המשק. בהשוואה נמצא כי למרות התנודתיות בשער החליפין, רק בארבע מתוך 25 השנים האחרונות היו מחירי הצריכה בישראל קרובים לרמה התואמת את ההכנסה לנפש, וביתר השנים – גבוהים יותר. תוצאה זו היא ייחודית כמעט רק לישראל, וניתן לראות בה ראיה תומכת לכך שמחירי הצריכה בישראל גבוהים יחסית ליתר המדינות המפותחות זה שנים רבות, כאשר מביאים בחשבון שרמת ההכנסה במדינה נמוכה יחסית. נוסף לכך, הפרק בוחן את השינוי בסעיפי הצריכה השונים תוך התמקדות בענף המזון, שבו חלה עלייה מהירה במחירים לצד עלייה ברווחיות בעשור הקודם. ממצאים אלו מצביעים על החשיבות של המשך חשיפת המשק לייבוא כאמצעי להגברת רמת התחרות, להפחתת מחירים ולשיפור רווחת הצרכן בישראל.
המאמר מופיע כפרק בספר השנתי של המרכז, דוח מצב המדינה 2015, בעריכת אבי וייס ודב צ'רניחובסקי.