Taub Center

תמכו בנו

  • על אודות
    • משימה, היסטוריה
    • חוקרים וצוות
    • דירקטוריון ואסיפה כללית
    • עמיתי תוכניות המדיניות
    • מועצה בין-לאומית מייעצת
    • מדיניות ארגונית
    • דרושים
  • מחקר ופרסומים
    • באילו תחומים אתם מתעניינים?
      • כל המחקרים
      • כלכלה
      • בריאות
      • רווחה
      • חינוך
      • שוק העבודה
    • איזה סוג תוכן אתם מחפשים?
      • וידאו
      • פודקאסט
      • הודעות לעיתונות
    • על מה כולם מדברים?
      • #ישראל במלחמה
      • #הגיל הרך
      • #סביבה ובריאות
      • #דמוגרפיה
  • פעילות והשפעה
    • אירועים
    • השפעה
  • בלוג
  • בתקשורת
    • הודעות לעיתונות
    • כתבות
    • וידאו
  • צור קשר
    • פנו אלינו
    • הזמנת הרצאה
  • פרסומים מרכזיים
    • דוח מצב המדינה
    • תמונת מצב המדינה
הרשמה לניוזלטר
  • English
  • עברית

ניוזלטר

הירשמו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
Choose
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

ראשי » מחקרים » לַמדו היטב את ילדכם

לַמדו היטב את ילדכם

נובמבר 2010

מחבר/ת

צוות מרכז טאוב

 

ממצאים ראשוניים ממחקרו של פרופ’ איל קמחי, סגן המנהל במרכז טאוב, אשר יתפרסמו בדו”ח מצב המדינה לשנת 2010, מראים כי פערי השכר בישראל, לאחר שירדו משיאם בפסגת העולם המערבי, שבו לעלות בהתמדה בשנים האחרונות.

כפי שניתן לראות בתרשים הראשון, פערי השכר בישראל היו גבוהים בשנת 1998 מאשר בכל אחת ממדינות ה-OECD ויותר מכפולים לעומת כמה מן המדינות (הסבר על אופן המדידה נמצא במסגרת).

Wage gaps fig 1 Heb

בעקבות המיתון לאחר שנת 2000, פערי השכר בישראל הצטמצמו מעט בעוד פערי השכר בארה”ב המשיכו ועלו (ראו התרשים השני) והשיגו עד שנת 2003 את פערי השכר בישראל. מאז עלו פערי השכר בשתי המדינות והם מעמידים את שתיהן בפסגת מדינות ה- OECD עד 2008, כאשר ארה”ב מובילה וישראל שנייה אחריה.

Wage gaps fig 2 Heb

בין הגורמים המרכזיים, המשפיעים על שכר העובדים, מקובל למנות את המגדר, הניסיון בעבודה ורמת ההשכלה. התרשים השלישי ממקד את הפערים בשכר בכל אחת מהקטגוריות האלה ובוחן למי מהן הייתה השפעה גדולה יותר על הפער הכולל בשכר.

השכר הממוצע של גברים בישראל היה גבוה מן השכר הממוצע של הנשים ב-44% ב-1998. אולם, כפי שניתן לראות בחלק הימני של התרשים השלישי, פערי שכר אלה הצטמצמו לכדי 37% עד 2008.

Wage gaps fig 3 Heb

ירידה דומה, אם כי מתונה יותר, נרשמה בתמורה לניסיון בעבודה (ראו החלק האמצעי של התרשים השלישי). עובדים מנוסים – בעלי יותר מ-10 שנות ניסיון – השתכרו ב-1998 46% יותר מעובדים חדשים (בעלי לא יותר מ-10 שנות ניסיון). עד 2008, פערי השכר הנובעים מהבדלים בניסיון בעבודה הצטמצמו ל-42%.

בניגוד למה שהתרחש בשני המקורות הקודמים לפערים בשכר, בפערי השכר הנובעים מהבדלים ברמת ההשכלה חלה עלייה ניכרת. עובדים משכילים (שהשכלתם עולה על 12 שנות לימוד) השתכרו ב-1998 68% יותר מעובדים שהשכלתם נמוכה יותר (עד 12 שנות לימוד). במהלך העשור האחרון התמורה להשכלה אף גדלה יותר, והפער בשכר בין עובדים משכילים לבין עובדים פחות משכילים הגיע בשנת 2008 ל-77%. לפיכך, ככל שהפער הזה גדל, בעוד הפערים האחרים פחתו, הרי ניתן לומר כי הסיבה העיקרית לגידול בפער הכולל בשכר הוא הגדלת התמורה להשכלה.

הגידול בתמורה להשכלה הוא לכשעצמו ביטוי לכך שהביקוש לעובדים משכילים גדל מהר יותר מההיצע שלהם. במילים אחרות, הקצב שבו עובדים חדשים, משכילים יותר, נכנסים לשוק העבודה ומחליפים עובדים משכילים פחות איננו מדביק את קצב הגידול בביקוש לעובדים משכילים.

הגידול בביקוש לעובדים משכילים הוא תוצאה של המשקל הגדל והולך של ענפים עתירי ידע וטכנולוגיה במשק הישראלי. ככל שחלקם של ענפים אלה יגדל, הרי יש להניח שהביקוש הגובר לעובדים משכילים יימשך גם בעתיד הנראה לעין.

לאור האמור לעיל, על החינוך לעמוד במוקד המדיניות לצמצום פערי השכר בישראל. המדינה חייבת להעניק עדיפות ראשונה במעלה להקניית חינוך טוב בתחומי היסוד, שיאפשר לתלמידי בתי-הספר  ולסטודנטים במדינה להתמודד במשק גלובלי ותחרותי.

למרות שהחלק השמאלי של התרשים השלישי מתאר את הפער במונחי תשואה לשנות הלימוד, מספר שנות הלימוד אינו השיקול היחיד. ישראל מתגאה כיום בשיעור גבוה יחסית של תלמידים המסיימים 12 שנות לימוד. תלמידים אלה צריכים לזכות לתכנית ליבה, שתהא מותאמת לדרישות שוק העבודה המודרני, בתכניה, באיכות ההוראה ובאפקטיביות שלה. מן מחקרים שפורסמו על-ידי מרכז טאוב בשנים האחרונות לגבי האפקטיביות של מערכת החינוך, לישראל עדיין דרך ארוכה לפניה.

**יחס 90-10 הוא אחד המדדים המקובלים בהצגת פערי שכר. זהו היחס בין השכר של העובד באחוזון ה-90 (זה שעשרה אחוז מהעובדים הם בעלי שכר גבוה משלו) לבין השכר של העובד באחוזון ה-10 (שעשרה אחוז מהעובדים הם בעלי שכר נמוך משלו). מודד זה אינו רגיש לשינויים בשכר הבכירים, הנמצאים באחוזונים העליונים ולשינויים בשכר העובדים הנמצאים בתחתית סולם השכר. מקובל להתייחס רק לשכירים המועסקים במשרה מלאה (יותר מ-35 שעות בשבוע).

מחקרים נוספים בנושא

מגמות בתעסוקה ובינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי

מגמות בתעסוקה ובינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי

הבינה המלאכותית מתפתחת ומוטמעת בקצב שיא, ולא רק שהיא...

מיכאל דבאוי יונתן וינטר גיל אפשטיין אבי וייס אפרת בכר-נתנאל
שוק העבודה בישראל 2024: בצל המלחמה

שוק העבודה בישראל 2024: בצל המלחמה

פרק זה של דוח מצב המדינה 2024 סוקר את...

מיכאל דבאוי גיל אפשטיין אבי וייס
עבודה בעת מחלה: תופעת הנוֹכְחָנוּת בישראל

עבודה בעת מחלה: תופעת הנוֹכְחָנוּת בישראל

מרכז טאוב מפרסם מחקר שבדק לראשונה את תופעת הנוֹכְחָנוּת...

חיים בלייך
עובדים, פחות או יותר: גמישות התעסוקה בשוק העבודה בישראל

עובדים, פחות או יותר: גמישות התעסוקה בשוק העבודה בישראל

האם הישראלים עובדים הרבה או מעט יחסית למדינות אחרות?...

מיכאל דבאוי גיל אפשטיין אבי וייס

על אודות  

  • משימה, היסטוריה
  • חוקרים וצוות
  • דירקטוריון ואסיפה כללית
  • עמיתי תכניות המדיניות
  • מדיניות ארגונית
  • דרושים

מחקר

  • דוח מצב המדינה
  • תמונת מצב המדינה
  • כל המחקרים
  • כלכלה
  • חינוך
  • בריאות
  • רווחה
  • שוק העבודה

תכנים נוספים

  • בלוג
  • סרטונים
  • פודקאסט
  • אינפוגרפיקות

פעילות והשפעה

  • אירועים
  • השפעה
  • הודעות לעיתונות

צור קשר

  • הזמנת הרצאה
  • פנו אלינו

ניוזלטר

הצטרפו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים:
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

בניית אתרים: anova