מאחורי הקלעים עם חלוצי הסטארט-אפ הערבי בתל אביב

ישראל ידועה כ"אומת הסטארט-אפ", אך רק כ-8 אחוזים מהישראלים בשוק העבודה מועסקים בהיי-טק. אמנם שיעור זה הוא הגבוה ביותר בעולם, אך בכל זאת תשעה מתוך כל עשרה ישראלים שעובדים אינם שותפים לעולם הזה. מתוך כלל האוכלוסייה, לקבוצות מסוימות קל יותר להשתלב בענף: לפי הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ליהודים אקדמאים בתחומים הקשורים להיי-טק יש סיכוי גבוה פי 1.3 לעבוד בתחום בהשוואה לערבים בעלי תארים דומים.

בפודקאסט  החדש של מרכז טאוב, DataPoint, אנו בוחנים בכל פרק מגמות חברתיות-כלכליות מרכזיות בישראל, כמו התפתחות ההיי-טק, ומתמקדים בסיפורים האישיים שעומדים מאחורי המספרים. 

בפרק הראשון התמקדנו בסיפור ייחודי בעולם ההיי-טק: יזם ערבי צעיר שייסד עם חבריו חברת היי-טק בתל אביב. הפרק, שנקרא Aziz Goes to Tel Aviv ("עזיז הולך לתל אביב", הוקלט באנגלית), מספר את סיפורו של עזיז קעדאן והחברה Myndlift.

עזיז גדל בבאקה אל-גרבייה והשתתף בתוכנית קידום בשם "אתגר", שאפשרה לו להתחיל ללמוד לתואר במדעי המחשב כבר בתיכון. בגיל 21 הקים עם חבר ילדות את Myndlift, בהשראת משפחתו ובעידודה. החברה מפתחת טכנולוגיה המסייעת בטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) ללא תרופות.

בפרק מספר עזיז על הקשיים הניצבים בפניו כיזם ערבי, ברמה האישית ובקנה מידה רחב יותר. בתחילת הדרך הוא התקשה לגייס מימון ממשקיעים ישראלים, אך עם הזמן המצב השתנה: "הייתי אז בן 21, ומן הסתם לא הייתי ביחידת עילית בצבא […] ובקושי היה לי משהו משותף עם המשקיע. הם הסתכלו עליי כאילו הרגל שלי שבורה ואני מנסה לרוץ מרתון". אך לדבריו, לאחר שהצליח להוכיח שהמוצר שלו רווחי, המשקיעים הישראלים נעשו נלהבים: "הם יודעים שצריך היה להתגבר על הרבה משוכות כדי להגיע לזה, והדרך הרבה יותר קשה לערבים […] לכן הם מעריכים את זה יותר וקופצים על ההזדמנות ביתר התלהבות".

עזיז מדבר גם על האתגרים העומדים בפני האוכלוסייה הערבית הנובעים מההבדל בין הריכוזים הגיאוגרפיים של אוכלוסייה זו ושל תעשיית ההיי-טק. רוב הערבים מתגוררים בצפון, אך עיקר פעילות ההיי-טק מתרחשת במרכז. עזיז מציין גם שערבים רבים מתחתנים ומביאים ילדים בגיל צעיר, כך שהלוגיסטיקה הכרוכה בנסיעה מהפריפריה למרכז מורכבת עבורם עוד יותר.

אתגר נוסף העומד בפני יזמים ערבים הוא יצירת קשרי עבודה וקשרים עם משקיעים. לדברי עזיז, יש לשפר את לימודי האנגלית בבתי הספר הערביים כדי לעודד יזמות באוכלוסייה זו ולשפר את מיומנויות התקשורת הדרושות למצגות למשקיעים.

בכנס הבין-לאומי השנתי ע"ש הרברט סינגר שערך לאחרונה מרכז טאוב בנושא "כיצד ייראה שוק העבודה העתידי בישראל?" התקיימו דיונים בסוגיות הקשורות לישראל כאומת הסטארט-אפ, לפיזור הגיאוגרפי של ההזדמנויות התעסוקתיות ושל העובדים ולגיוון ורב-תרבותיות בשוק העבודה – וכולן באות לידי ביטוי בסיפורו של עזיז.

הכנס השנתי של מרכז טאוב ע"ש הרברט מ' סינגר

משתתפי הכנס דנו בשאלה עד כמה יכול מגזר ההיי-טק בישראל לצמוח במונחי הון אנושי זמין, הבדלים בשוק העבודה בין המרכז לפריפריה והאתגרים העומדים בפני קבוצות אוכלוסייה שונות בהשתלבות בכוח העבודה.

מכיוון שהכנס התמקד בעתיד, חלק ניכר מהדיון עסק בפעולות שניתן לנקוט כעת ובשנים הקרובות כדי להיערך לשוק העבודה העתידי.

גם עזיז חושב על עתיד שוק העבודה וכיום  הוא משקיע 20–15 אחוזים מזמנו בליווי אישי של יזמים ערבים, ומקווה שבעתיד יוכל להשקיע בעצמו בחברות כדי לעודד יזמות ערבית.

אף שהוא והמייסד השותף שלו קיבלו החלטה מודעת מאוד למקם את משרדי Myndlift בתל אביב, עזיז חולם לפתוח סניף בבאקה אל-גרבייה, העיר שגדל בה. יש כמה סיבות לחלום הזה, ולדבריו אחת מהן היא ש"יהיה הרבה יותר קל למהנדסים מהקהילה הערבית לעבוד במקום קרוב לבית".

עזיז קעדאן במשרדי Myndlift

למרות התמיכה שהוא והחברה שלו מקבלים מהקהילה הערבית, בינתיים עזיז עדיין לא רואה את עצמו כמודל לחיקוי. הוא מעריך את התמיכה, אך אומר שהיא גם מגבירה עוד יותר את הלחץ המופעל עליו להצליח: "אני לא רוצה לנפץ את התקוות שאני מעורר בקהילה", הוא אומר, "אני רוצה שהן ימשיכו לגדול".

תודה לקרן ע"ש הרברט מ' ונל סינגר על תמיכתה להפקת הפרק! רוצים לתמוך במימון פרקים נוספים? פנו אל michalp@taubcenter.org.il.