מבט על החברה והכלכלה בישראל: מהי תמונת מצב המדינה?

מבט על החברה והכלכלה בישראל: מהי תמונת מצב המדינה?

חוברת "תמונת מצב המדינה 2018" של מרכז טאוב, שהופקה בתמיכתה הנדיבה של קרן קורת, משרטטת תמונה מורכבת של החברה הישראלית באמצעות בחינה של מגמות בתחומי דמוגרפיה, מאקרו-כלכלה, רווחה, בריאות, חינוך ותעסוקה. אנו שמחים לחלוק עימכם כמה מהממצאים בחוברת, בעריכתו של פרופ' אבי וייס, נשיא המרכז.

דמוגרפיה: התחזיות המקובלות בדבר הרכב החברה הישראלית אינן מביאות בחשבון מגמות דמוגרפיות עכשוויות

החברה הישראלית כיום מורכבת מכ-74 אחוזים יהודים, 21 אחוזים ערבים ו-5 אחוזים המוגדרים "אחר". חלקם של החרדים הוא כ-12 אחוזים מכלל האוכלוסייה, וחלקם של החילונים ושל המסורתיים (מסורתיים דתיים ולא-דתיים יחד) – כ-56 אחוזים מכלל האוכלוסייה.

אמנם שיעור הפריון הכולל בישראל גבוה ועומד על 3.11, כמעט פי שניים משיעור הפריון במדינות ה-OECD, אך בעשורים האחרונים חלו בהם שינויים מהותיים בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. שיעור הפריון ירד מאוד בקרב ערבים, ואילו בקרב יהודים חלה עלייה מאז 1990.

בחינה של היקף ההצטרפות לכיתות א' בבתי ספר בפיקוח החרדי, הממלכתי-דתי והממלכתי בהשוואה לשיעורי הפריון, ושל המעבר בין סוגי פיקוח בין כיתה א' לכיתה ח', מראה שעיקר התנועה של התלמידים היא מבתי ספר שרמת הדתיות בהם גבוהה יותר לבתי ספר שרמת הדתיות בהם נמוכה יותר (ראו תרשים). אם תימשך מגמת החילון, המתבטאת במעבר של תלמידים בין זרמי פיקוח, חלקם של החרדים צפוי לעמוד על 21 אחוזים מהאוכלוסייה ב-2059 (לעומת 27 אחוזים – על פי התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

מאקרו-כלכלה: רמת החיים עלתה, אך המחירים נותרו גבוהים

רמת החיים בישראל עלתה בעשור האחרון. במשך שנים רבות השכר הריאלי לא עלה למרות הגידול בפריון העבודה, אולם שינויים שחלו בשנים האחרונות הביאו לשינוי במגמה, והשכר הריאלי החל לעלות. עם זאת, הכלכלה הישראלית מתאפיינת בקיטוב ניכר. לדוגמה, המשכורות בתעשיות ההיי-טק גבוהות פי 2.5 מהמשכורות בשאר ענפי התעשייה.

רמת המחירים בישראל עדיין גבוהה ב-14 אחוזים מהממוצע במדינות ה-OECD, על אף הירידה שחלה בה בשנים האחרונות. המחירים ירדו במיוחד בתעשיות החשופות לתחרות של סחורות מיובאות דוגמת הלבשה וריהוט.

מאז שנת 2008 עלו מחירי השכירות בכל שנה בממוצע ב-2 אחוזים מהר יותר מאשר האינפלציה, ופירוש הדבר שבמהלך התקופה הגידול בביקוש עלה על הגידול בהיצע. מחירי הדיור עלו בקצב מהיר עוד יותר מאז 2008, אם כי העלייה נפסקה בחודשים האחרונים.

רווחה: שיעור האבטלה נמוך, אך שיעור העוני נותר הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD

בשיעור המועסקים חלה עלייה, ושיעורי האבטלה הוסיפו לרדת. בה בעת, שיעור העוני הנמדד על פי גובה ההכנסה הפנויה הוא הגבוה בקרב מדינות ה-OECD (ראו תרשים).

חלקה של הממשלה במימון שירותים חברתיים עלה, אך בקצב איטי מאוד, ורוב הגידול היה בתקציבי הבריאות והחינוך. אשר לטיפול בעוני, הסכום שהוקצה בשנת 2017 ליישום המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני עמד על 31 אחוזים בלבד מהסכום שהוועדה המליצה עליו. עם זאת, סכום ניכר הוקצה לתוכנית "חיסכון לכל ילד", שהייתה חלק מההמלצות אך לא תוקצבה.

ללא קשר למצבם הכלכלי, הוצאותיהם של כ-37 אחוזים ממשקי הבית היהודיים גבוהות מהכנסותיהם. בין משקי הבית המסתייעים במקורות מימון חיצוניים, בעלי ההכנסות הגבוהות יותר חייבים יותר לבנקים, ובעלי ההכנסות הנמוכות יותר לווים יותר מבני משפחה ומחברים.

בריאות: שיעור ההוצאה מהכיס על שירותי בריאות גבוה יותר בישראל מאשר הממוצע במדינות ה-OECD, ומערכת הבריאות אינה ערוכה כראוי להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה

חלקה של ההוצאה על בריאות מתוך התוצר המקומי הגולמי נותר יציב, למרות הגידול בצרכים הרפואיים שמקורו בעלייה בתוחלת החיים ובהזדקנות האוכלוסייה. מגמות אלו הביאו לירידה בהוצאה על בריאות לנפש, ולעלייה בהוצאה על טיפול רפואי.

ההוצאה הכוללת על בריאות יציבה יחסית, אולם הפער בין חלקה של ההוצאה הציבורית כאחוז מכלל ההוצאה בישראל לחלקה במדינות ה-OECD גדל כמעט פי שלושה בשני העשורים האחרונים. התוצאה היא שמשקי בית מוציאים יותר מכיסם על שירותי בריאות, בעיקר באמצעות רכישת ביטוחים פרטיים.

בחינה של רמת הבריאות בקרב האוכלוסייה הערבית מראה כי תוחלת החיים בלידה נמוכה בארבע שנים מזו של האוכלוסייה היהודית, ואף נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD. אחת הסיבות לכך היא ששיעור תמותת התינוקות באוכלוסייה הערבית גבוה פי שלושה מזה שבאוכלוסייה היהודית. באופן כללי, מצבה החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הערבית משפיע על רמת הבריאות שלה.

השכלה ותעסוקה: חלו שינויים ניכרים בתחומי הלימוד של סטודנטים בהשכלה הגבוהה, וגידול בשיעורי המועסקים בכל קבוצות האוכלוסייה

אחת המטרות שהציבו שני שרי החינוך האחרונים הייתה להגדיל את חלקם של התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמה מוגברת. ואכן, חלקם של הזכאים לתעודת בגרות בחמש יחידות לימוד במתמטיקה עלה מ-10.6 ל-13.8 אחוזים בין 2013 ל-2016. מטרה נוספת של משרד החינוך – להגדיל את שיעור התלמידים במסלולים המקצועיים – נחלה אף היא הצלחה: חלקם של הלומדים במסלולים המקצועיים עלה מ-33 אחוזים בשנת 2010 ל-36 אחוזים בשנת 2015 בחינוך העברי, ומ-40 ל-43 אחוזים בחינוך הערבי.

אשר להשכלה הגבוהה, בשני העשורים האחרונים ירד אחוז הסטודנטים הלומדים בתחומים מדעי הרוח ומדעי החברה, ועלה אחוז הסטודנטים הלומדים מינהל עסקים, מקצועות רפואיים, אדריכלות והנדסה (ראו תרשים). בקרב נשים ערביות שיעור הלומדות מקצועות מדעיים וטכנולוגיים בתיכון גבוה ומוסיף לעלות בהתמדה, אך רבות מהן רוכשות תארים אקדמיים דווקא במקצועות החינוך ועובדות בתחום זה.
באופן כללי, חלה עלייה בשיעור המועסקים בקרב הגברים והנשים בכל קבוצות האוכלוסייה – כולל נשים ערביות וגברים חרדים (שבקרבם השיעורים נמוכים במיוחד). בקרב החרדים שיעורי התעסוקה עלו בכל הזרמים, בקרב נשים וגברים כאחד. בקרב גברים חרדים בגילי 30–23 שיעורם של חסידי חב"ד המשתתפים בשוק העבודה הוא הגבוה ביותר, ועמד על כמעט 50 אחוזים ב-2013.

נתונים חשובים אלו ואחרים מוצגים ב"תמונת מצב המדינה 2018" ושופכים אור על כמה מהסוגיות החברתיות והכלכליות החשובות שהחברה הישראלית מתמודדת איתן. אנו מקווים כי הפרסום ישמש מקור מידע לציבור, ויסייע למקבלי החלטות לבסס את החלטותיהם ופעולותיהם על נתונים מהימנים וניתוחים מקצועיים.