מדיניות שיכון בישראל

מיתן לסכם את ממצאי המחקר, ואת החלופות השונות של המדיניות:  ניתוח הנתונים על ממדי הבנייה ומחירי הדיור במשך עשור השבעים מצביע על תנודות ניכרות. הטענה היא שהחמרת התנודות המחזוריות היא תוצאה לא-הכוונת ולא-מוסברת של מדיניות הבנייה הציבורית. הדבר מקטין את יעילותו של מכשיר זה כמבטיח בעלות על דיור למעטי הכנסה ולקבוצות אחרות. אלטרנטיבות לתיקון המדיניות מתייחסות לצורך לבחון במדוקדק את ההשפעות   המקרו-כלכליות של פעילות הבנייה הציבורית וקוראות לצמצום ההישענות על מכשיר זה כאמצעי לחלוקה מחדש של הכנסות. הזכאות לדיור הולם ניתנת למימוש בעזרת מכשירי צד-הביקוש, כולל אלה הקשורים בשמינות המשכנתא ובמחיר.

המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים החשברתיים 1985, ויסופק לפי בקשה.