מערכת הבריאות: מבט-על

מודדי הבריאות של ישראל כיום טובים יחסית, אולם הם משקפים את השקעות העבר במערכת. כיום יש סימנים להרעה מסוימת בבריאות האוכלוסייה והמצב עלול להידרדר עוד – אלא אם תחול עלייה בחלקו של המימון הציבורי בכלל מערכת הבריאות ואסדרה של התמהיל הציבורי-פרטי במערכת.

מודדי בריאות בישראל

בריאות האוכלוסייה בישראל במצב טוב על פי מודדי בריאות מקובלים, כמו תמותת תינוקות ותוחלת חיים. עם זאת, יש סימנים מדאיגים בעניין המצב העתידי.

• תמותת התינוקות בישראל נמוכה: 3.1 לאלף לידות. נתון זה נמוך גם בהשוואה למערכות בריאות הדומות לישראל: בלגיה, גרמניה, הולנד, שווייץ וצרפת. נתון מטריד העולה מהנתונים הוא ההתייצבות בתמותת תינוקות מאז 2013 , על אף הפוטנציאל לשפר מודד זה בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות.
• תוחלת החיים בעת הלידה גבוהה יחסית ועומדת על 82.5 שנים, אך יש סימנים לכך שעלולה לחול הרעה במצבה היחסי של ישראל במונחי תוחלת חיים ושנות חיים בתפקוד תקין.
  

  מקורות המימון של מערכת הבריאות

• • ההוצאה על בריאות כאחוז מהתמ"ג נותרה קבועה יחסית, למרות הגידול המרשים במשק הישראלי. חלקה הציבורי של ההוצאה נמוך ביחס למדינות מפותחות אחרות הנוקטות גישה של ביטוח אוניברסלי.
  • חלקה של ההוצאה הלאומית על בריאות מתוך התמ"ג עמד ב-2017 על כ-7.4 אחוזים, לעומת כמעט 9 אחוזים בממוצע ב-OECD ו-11 אחוזים במדינות אירופיות שיש בהן מערכות בריאות דומות לזו של ישראל.
  • חלקה של ההוצאה הציבורית מסך ההוצאה על בריאות עומד על כ-63 אחוזים, לעומת כ-73.5 אחוזים ב-OECD וכ-78 אחוזים בקרב מדינות בעלות מערכות דומות. בה בעת חלקה של ההוצאה על בריאות בהכנסה הפנויה של משקי הבית עלה מ-3.9 אחוזים ב-1997 ל-5.9 אחוזים ב-2016.
  • בין 1995 ל-2017 גדלה ההוצאה על בריאות לנפש פי 2.6 בממוצע במדינות ה-OECD ופי 2.7 במדינות הדומות. בישראל היא גדלה פי שניים בלבד.
    • הגידול בהוצאה על בריאות היה דומה לגידול בתמ"ג לנפש – כ-1.7 אחוזים לשנה בממוצע מאז 1995. אולם כשמביאים בחשבון את השינויים במחירי הרפואה ביחס למדד הכללי ואת הגידול בצרכים הנובע ממבנה גיל האוכלוסייה, מתקבל גידול של כ-0.9 אחוזים בלבד לנפש מתוקננת לפי גיל.
      

      בעיות במערכת הבריאות: התמהיל הציבורי-פרטי ושכר הרופאים

      רמת המימון הציבורי הנמוכה יחסית, וכן הגידול בחלקו של המימון הפרטי, תורמים לעלייה במחירי הרפואה ולהרחבת הפערים בנגישות שירותי הרפואה לקבוצות אוכלוסייה שונות.

      העלייה הגבוהה יחסית במחירי הרפואה נובעת בעיקר מהתמהיל הציבורי-פרטי שהתפתח במערכת ומהשפעתו על שכר הרופאים. שכר זה עלה בכ-42 אחוזים בשנים 2017–2011, לעומת כ-15 אחוזים בקרב יתר השכירים במשק. עלייה זו חריגה גם בהשוואה בין-לאומית. סיבה מרכזית לכך היא שרופאים יכולים להפנות חולים מהמערכת הציבורית לטיפולים במערכת הפרטית, ובמסגרתה הם גובים מחירים גבוהים יותר עבור טיפולים שיכולים להתבצע ברובם במערכת הציבורית. בד בבד הם מצמצמים את עבודתם במערכת הציבורית. בשל כך מוסדות רפואיים במימון ציבורי מתחרים עם עצמם במתן שירותים במימון פרטי – ושיטה זו בתורה מעלה את גם היא את המחירים במערכת הציבורית.

      ישראל יכולה לשפר את המצב באמצעות יישום מודלים של הפרדת מערכות או של איחוד מוסדר ביניהן (הנהוגים במדינות שונות).

      מודל ההפרדה
      

      לפי פתרון זה, שתי המערכות יתקיימו ברבדים נפרדים מבחינת המימון ומבחינת התשתיות. במסגרת המודל:

      • המימון הציבורי יורכב מהמיסים המשולמים בתוספת התשלומים המועברים כיום לקופות, נוסף לתשלומים שמעבירים כיום משקי הבית לקופות החולים במסגרת ביטוחי השב"ן. כך תהיה אפשרות לבחירת סל רחב יותר מהסל הבסיסי גם במסגרת הציבורית.
      • כל מוסד שיספק רשימת טיפולים שתיקבע מראש ויעמוד בקריטריונים מוגדרים יוכל לקבל מימון ציבורי, ובהתאם לכך להיחשב לציבורי ולקבל מטופלים שהופנו למערכת הציבורית – גם אם יהיה בבעלות פרטית.
      • במערכת הפרטית תושבים יוכלו לשלם בעבור טיפול לפי בחירתם באמצעות ביטוחים מסחריים מגוונים או ישירות מכיסם.
      • כל מטופל יצטרך לבחור לפני כל פנייה למערכת באיזו מן המערכות יעדיף להיות מטופל, ובחירה זו תחייב אותו לאורך הטיפול כולו.
      • עובדים שהכנסתם מגיעה מכספי ציבור לא יציעו טיפול תמורת תשלום פרטי, אלא יעבדו במשרה מלאה (full timers) במערכת הציבורית.

      שירותי חירום הניתנים כיום במערכת הציבורית לא יתמכו במערכת הפרטית.
      

      מודל השילוב

      לפי פתרון זה המערכת הפרטית והציבורית ימוזגו. במסגרת המודל:

      • כל תושב ייהנה מביטוח ציבורי בסיסי, המשלב את הכיסוי הבסיסי והמשלים הקיימים כיום (כמו במודל המופרד).
      • לכך יתווסף רובד ביטוח נוסף במימון פרטי לחלוטין.
      • השילוב במודל מתבטא בכך שהשירותים האלקטיביים (הניתנים במסגרת הביטוחים המשלימים או המסחריים) יסופקו באותה מערכת המספקת את השירותים הציבוריים. הביטוח הנוסף יקנה למבוטחים שירותים מעבר למוצע בסל הציבורי, אולם לא יכלול אפשרות לקיצור תורים לעומת הרפואה הציבורית. באופן כללי, המערכת הציבורית תציע סל שירותים במימון ציבורי ודרגות בחירה מסוימות, והשירותים הציבוריים יינתנו במוסדות בבעלות פרטית וציבורית כאחד, אולם התושבים יוכלו גם לרכוש ביטוחים פרטיים, או לשלם באופן פרטי על טיפולים ושירותים שאינם כלולים בסל הציבורי.