מערכת הבריאות – 2006

שירותי הבריאות מעוגנים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי והם ניתנים תמורת השתתפות נמוכה, יחסית, של הציבור. את ההישגים בתחום בריאות האוכלוסייה ושביעות הרצון משירותי הבריאות יש לזקוף לזכות אופייה הציבורי של מערכת הבריאות בארץ ולזכות רמתו ואיכותו של כוח האדם בשירותי הבריאות. יחד עם זאת, נותרו מספר בעיות, שהמערכת טרם התגברה עליהן והן מעיבות על ההישגים אשר הושגו ואף משתקפות בירידה בשביעות הרצון של הציבור מן השירותים, ובהן במיוחד בעיית אי-השוויוניות בנגישות לשירותים, והעלויות הגוברות של המערכת.

כמדי שנה, הפרק סוקר ממדים שונים של התפתחויות במערכת הבריאות תוך הדגשה של סוגיות, אשר הטיפול בהן עשוי לשפר את תפקוד המערכת ולהבטיח מניעה של פגיעה בבריאות האוכלוסייה. החלק הראשון של הפרק מוקדש לסקירה. הסעיף הראשון עוסק בסוגיית ההיקף המיטבי של ההוצאה על שירותי הבריאות תוך השוואה למדינות OECD. בסעיף השני נבחן הרכב המימון של המערכת והשפעתו על השוויוניות, כאשר הדגש מופנה לעליית חלקו של המימון הפרטי בשנים אחרונות. הסעיף השלישי מוקדש לכוח האדם במערכת הבריאות ובסעיף האחרון יוצגו ממדים נבחרים של רמת הבריאות בישראל, לרבות התפתחויות אחרונות במדדי תמותת תינוקות ותוחלת חיים. החלק השני של הפרק דן השנה במשמעויות של אי-השוויון בבריאות ובשירותי הבריאות בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2006, יעקב קופ (עורך).