מערכת החינוך: מבט־על

מאז 2010 גדל תקציב החינוך במהירות גבוהה  ממספר המורים, מספר המורים גדל מהר ממספר הכיתות, ומספר הכיתות גדל מהר ממספר התלמידים. תהליכים אלו אפשרו להגדיל את ההקצאה לכיתה ולתלמיד, לשפר את הישגי התלמידים ולצמצם פערים במערכת.

ההרכב הדמוגרפי

בעשרים השנים האחרונות עברה מערכת החינוך טלטלות דמוגרפיות, אולם השינויים הכי הבולטים התחוללו במגזר הערבי.

• לאחר ירידה בחלקה של אוכלוסיית תלמידי החינוך הממלכתי היהודי, בעשור האחרון עלה חלקם מ-37% ל-40%.
• החינוך הממלכתי-דתי שמר על חלקו על אף שיעורי הילודה הגבוהים, ובחינוך החרדי הואט קצב הגידול המהיר של התלמידים.
• חלקו של מגזר הערבי בחינוך היסודי ירד מ-28% ב-2010 ל-24% ב-2019 בעקבות הירידה בשיעורי הילודה בקרב נשים ערביות.
• תהליך מעניין, אם כי מצומצם עדיין, המתחולל בחברה הערבית, הוא של אזרחים ערבים השולחים את ילדיהם למוסדות לימוד יהודיים, ביישובים יהודיים וביישובים מעורבים: נכון ל-2018, ב-24 בתי ספר יהודיים לומדים מעל 10% תלמידים ערבים.

המשאבים העומדים לרשות מערכת החינוך

בשנים 2015–2018 גדל תקציב משרד החינוך ב-21%. מבדיקת ביצוע התקציב עולה כי מעט תוכניות גדלו ב-2018 מעבר לגידול הכללי בתקציב.

• התוכנית שגדלה בשיעור הגבוה ביותר הייתה הארכת יום הלימודים (229%), אחריה – תוכניות תקשוב טכנולוגיה ומדעים (64%), החינוך הבלתי פורמלי ותרבות יהודית (45% כל אחת), ומעיין החינוך התורני (37%).
• בין 2014 ל-2017 גדל התקציב לתלמיד בחינוך היסודי ב-17%, בחטיבות הביניים ב-24%, ובחטיבה העליונה ב-30%.
• שיעור העלייה בתקציב חינוך הערבי היה גבוה מאשר בחינוך העברי. אך גובה התקציב לתלמיד במגזר היהודי עדיין גבוה במידה ניכרת מגובה התקציב לתלמיד במגזר הערבי הלומד בבית ספר באותה רמת טיפוח. תלמידי החינוך הממלכתי-דתי נהנו מהתקציבים הגבוהים ביותר.
• קצב הגידול בהוצאה לתלמיד בישראל מאז שנת 2005 היה גדול מב-OECD (25% לעומת 9%). בחינוך היסודי ההוצאה לתלמיד משתווה להוצאה לתלמיד ב-OECD ואף עולה עליה מעט, אך בחינוך העל-יסודי היא עדיין נמוכה משמעותית.

המורים

המחקר בוחן שכר המורים ואיכות המורים ומציג נתונים המצביעים שלמעט מחסור נקודתי ביישובים או במקצועות מסוימים, אין מחסור במורים במערכת.

• שכרם החודשי הממוצע עלה בכ-63%, ושכרם לשעה עלה בכ-34% (היה גידול במספר שעות עבודתם).

• בהשוואה לבעלי תארים אקדמיים אחרים שכרם של המורים נמוך יותר (למשל בקדם-יסודי שכרם עומד על כ-85% מהממוצע של בעלי תארים אחרים).

אפיוני המורים:

• בעוד שיעור בעלי התואר הראשון והשני עלה בקרב מורים, הציון הפסיכומטרי הממוצע שלהם נותר נמוך.
• בשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר ובשיעור מורים בוגרי המכללות הכלליות וירידה בבוגרי האוניברסיטאות, אולם לא נמצא יתרון לאחד מסוגי המוסדות המכשירים מורים על פני אחרים בנוגע לאיכותם.

אין מחסור כולל במורים, ואם יש מחסור הרי שהוא נקודתי – במקצועות ומקומות ספציפיים:

• בשנים 2010-2018 מספרם גדל בשיעור כפול מהגידול במספר התלמידים, וב-50% יותר מהגידול במספר הכיתות.
• שיעור המורים ללא הסמכה ירד מכ-18% ב-2009 לכ-6% ב-2018 וההשכלה הממוצעת בקרבם עלתה.
• היקף המשרה הממוצע לא השתנה, מספר התלמידים בכיתה ירד, ומספר שעות העבודה של מורים לכיתה עלה מ-52.5 ב-2006 לכ-76 ב-2019.
• שיעור המורים למתמטיקה ואנגלית המלמדים "מחוץ למקצוע" ירד, אם כי שיעור המורים לעברית המלמדים מחוץ למקצוע עלה דווקא.