הממד הראשון הוא הגידול במספר התלמידים והשינויים בהתפלגותם בין מגזריה של המערכת; הממד השני הוא ההתפתחות בגודלן של מסגרות החינוך – בתי-הספר והכיתות. גם ממד זה נידון על רקע ההתפלגות בין מגזרי המערכת. פיצולה של מערכת החינוך בין זרמים וקהילות משתקף בריבוי בתי-הספר הקטנים – תופעה זו נידונה בהרחבה. הממד השלישי הוא תקצוב מערכת החינוך והשינויים שחלו בו לפי רמות החינוך; והממד הרביעי עוסק בהתפתחויות מרכזיות שאפיינו את כוח האדם במערכת החינוך.
בחלק השני של הפרק אנו מעלים לדיון שני נושאים מרכזיים המעסיקים את החברה בישראל: העלייה שחלה בחלקה של ההוצאה הפרטית לחינוך, או מימון המערכת על-ידי "מקורות אחרים", ובמיוחד באמצעות תשלומי ההורים. והנושא השני – אי-השוויון בהישגים, פערים לימודיים והקשר ביניהם. בהקשר זה אנו מתייחסים ליכולת הפעולה של מערכת החינוך לצמצום הפערים בין תלמידים יוצאי שכבות חברתיות שונות. אנו מעלים הצעה ליוזמה ופעילות חינוכית מפצה, הכרוכה בהקצאת משאבים כספיים עודפים, כלפי אותן קבוצות אוכלוסייה, שהישגיהן אינם מגיעים לכלל מיצוי בשל מאפיינים חברתיים-כלכליים מסוימים. ההצעה היא לבחור בפעולות שיביאו להעלאת רמת ההישגים של כלל האוכלוסייה, תוך צמצום אי-השוויון בין חלקיה.
המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2004, יעקב קופ (עורך).