מערכת החינוך – 2005

לעומת זאת חלו במערכת החינוך שתי התפתחויות חשובות, אשר השלכותיהן העתידיות עדיין אינן ברורות: הראשונה היא המשך יישום דו"ח שושני לשינוי שיטת התקצוב בחינוך היסודי, והשנייה היא פרסום דו"ח דוברת, אשר עסק בבחינת מערכת החינוך על כל מרכיביה והעמיד הצעות לשינוי ושיפור.

המלצות דו"ח דוברת, שהתקבלו על-ידי הממשלה, נתקלות עתה בקשיים ניכרים, ויישומן המלא, ואפילו החלקי, נראה בעייתי בשלב זה, ואולי אף מוטל בספק. יחד עם זאת ברור שהדו"ח יהווה את הבסיס לכל דיון ציבורי על מערכת החינוך בעתיד, הוא חבק בתוכו חלק גדול מהדו"חות הקודמים, שהתייחסו למערכת החינוך, לתכנית על כוללנית, ועל כן ההמלצות הכלולות בו מהוות כעת נקודת מוצא נאותה לדיון בסוגיות המרכזיות של מערכת החינוך.

גם השנה נייחד את התיאור ה"כמותי" לשני הגורמים המרכזיים במערכת החינוך, התלמידים והמורים. בהתייחסותנו לתלמידים נדון בעיקר בתופעת התנועה "האופקית" בין חלקיה השונים של המערכת, דהיינו המעברים בין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי-דתי, ובין החינוך הרשמי לחינוך המוכר, ומהחינוך הציבורי אל החינוך הפרטי (סעיף 2). באשר למורים, ניגע בעיקר בשאלה, האם צפוי מחסור במורים בעתיד הקרוב ואם כן, כיצד ראוי להתמודד עמו (סעיף 3).

בדיון התקציבי נתמקד בתוצאות הראשוניות של שינוי שיטת התקצוב בחינוך היסודי ובפירוט הצורך להרחבת שיטה זו גם לחינוך של ילדי הגנים וגם למערכת החינוך לבעלי צרכים מיוחדים (סעיף 4).

סעיף 5 של הפרק מתמודד עם מדיניות החינוך בהציעו ניתוח למקור המשבר של מערכת החינוך ובהציעו דרכים להתמודד עימו. הניתוח מתמקד בקיטוב המאפיין את מערכת החינוך, בניתוח האוכלוסיות שאינן ממצות את יכולותיהן, ולסיום אנו מעלים הצעות בשלושה תחומים מרכזיים: איכות כוח האדם, תכניות הלימודים ותכנית הליבה, ושינויים בתקצוב בתי-הספר.

המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2005, יעקב קופ (עורך).