מצבם החברתי-כלכלי של צעירים בישראל

פרק זה בוחן את ההתפתחויות במאפיינים הכלכליים והחברתיים של צעירים בגילי 18–34 בישראל מאז 1995, תוך חלוקה לפי קבוצות גיל ומאפיינים אישיים. בתחומי ההשכלה והתעסוקה נמצא כי שיעור הסטודנטים ובעלי ההשכלה האקדמית בקרב הצעירים גדל מאוד מאז שנות התשעים, בד בבד עם פתיחתן של מכללות רבות. גיל תחילת הלימודים נדחה, ומרבית הסטודנטים מרוכזים בגילי 23–26. עוד נמצא כי שיעורי התעסוקה של השכבה הצעירה ביותר ירדו, וחלה עלייה חדה בשיעור המועסקים במשרות חלקיות זמניות בגילים אלו. לעומת זאת, שיעור תעסוקת הסטודנטים היהודים עלה, והם מועסקים בעיקר בעבודות פקידות, מכירות ושירותים. עלייה במשרות השירותים, שהשכר בהן נמוך יחסית, חלה גם בגילאי 31–34 שאינם אקדמאים. בקרב אקדמאים באותו הגיל חלה ירידה בשכר ביחס לאקדמאים מבוגרים יותר, אף שהם מועסקים במקצועות ובהיקף דומים. בתחום הדיור נמצאה עלייה בשיעור הצעירים הגרים עם הוריהם, במיוחד מאז תחילת עליית מחירי הדיור. כמו כן, שיעור הבעלות על דירה בקרב צעירים ירד, גם כשנלקחת בחשבון דחיית גיל הנישואים. הירידה חלה הן בגלל העדפות חברתיות, בעיקר בקרב גילאי 25–30, והן בעקבות עליית מחירי הדיור, בעיקר בגילי 31–34.

המאמר מופיע כפרק בספר השנתי של המרכז, דוח מצב המדינה 2015, בעריכת אבי וייס ודב צ'רניחובסקי.