מצב המשק: מבט־על

בשנים האחרונות המשק מתאפיין בצמיחה יציבה יחסית ובשוק עבודה הדוק. עם זאת, התוצר לנפש צומח בקצב איטי יחסית, והמערכת הפיסקלית נתונה ללחץ גובר. לצד זאת, מסתמנת עלייה בתחרות המקומית ותהליך של התאמת המחירים בישראל לרמתם במדינות מפותחות אחרות.

צמיחה במשק הישראלי

בשנת 2019 צפוי התמ"ג של ישראל לצמוח ב-3.2% – עלייה המבטאת צמיחה לנפש של 1.2%. שיעור זה נמוך מעט בהשוואה לשנים קודמות; הוא משקף פריון עבודה נמוך ואינו מאפשר את צמצום הפערים מול המדינות המפותחות.

• התוצר לעובד בישראל עומד בשנים האחרונות על כ-65% מהתוצר לעובד בארה"ב ועל כ-85% מהתוצר הממוצע לעובד במדינות ה-OECD.
  • פריון העבודה הנמוך קשור גם במלאי נמוך של הון ציבורי (כולל תשתיות תחבורה, חינוך ובריאות) שנשחק בהתמדה: מיחס לתוצר שהיה כמעט שווה בגודלו להון הציבורי של מדינות ב-OECD לפני כיובל שנים עד יחס שעומד על כמחצית מזה של ממוצע מדינות ה-OECD כעת.
  • על פי ההערכות המקובלות בספרות הכלכלית, לו היה ההון הציבורי ביחס לתוצר בישראל עומד על שיעור דומה לזה שבמדינות ה-OECD, היה התוצר לעובד בישראל (וכתוצאה מכך כנראה גם השכר) גדל בכ-16 נקודות אחוז, ובכך משתווה לממוצע ב-OECD.
  • המדיניות הפיסקלית בשנים האחרונות הובילה להפרה של מגבלות הגירעון וההוצאה הקבועות בחוק. על פי דיווחי האוצר, נראה שגירעון הצפוי לשנת 2019 עומד על 4% מהתמ״ג ולהגיע אף ל-4.5% בשנת 2022 (בהשוואה לגירעון של 2.9% מהתמ״ג ב-2018).
    

הכנסות משקי בית ואי שוויון

בשנים האחרונות מסתמנת עלייה חדה בהכנסות משקי הבית שנמצאים בחלק האמצעי והתחתון של התפלגות ההכנסות. אשר לרמת המחירים, מצטברות עדויות שמתרחש תהליך איטי של התאמת המחירים בישראל לאלה שבמדינות מפותחות אחרות.

• בשנים 2012–2017 עלתה הכנסתם נטו של משקי הבית בחמישון האמצעי והתחתון בקצב שנתי ממוצע של כ-4%, לעומת 2.6% בלבד בחמישון העליון. מגמה זו מצביעה על "חלחול" הצמיחה לשכבות החלשות יותר, בניגוד למדינות מפותחות אחרות.
• בעשור האחרון ניכרת ירידה עקבית באי השוויון בהכנסות בישראל כתוצאה מגידול מהיר בהכנסות מעבודה בעשירוני ההכנסה הנמוכים, עקב עלייה בשכר ובהיקפי התעסוקה. עם זאת, אי השיוויון נותר גבוה בהשוואה בינלאומית.
• מאז 2014 ירדו מחירי הצריכה בישראל בכ-5% בהשוואה למדינות ה-7G, אך רמת המחירים בישראל עדיין גבוהה בכ-12% מזו האמורה לשרור במשק עם הכנסה לנפש הדומה לזו של ישראל.
• עד שנת 2015, ההתייקרות במחירי חו"ל העלתה את רמת המחירים המקומית בתוך חודשים ספורים, אך ירידה במחירי חו"ל הוזילה את המחירים בישראל במידה מוגבלת בלבד ובאופן איטי למדי. למרות זאת, מהשנים 2015–2016 נראה כי חוסר סימטריה מסוג זה נעלם ונראה כי כעת התגובה של המחירים המקומיים למחירי חו"ל מהירה יחסית, בין אם עולים או יורדים.