משמעת והישגים בבתי ספר

מפתיע לגלות, כי למרות שנושא האלימות בבתי הספר נחקר לפני ולפנים, יש מעט עיסוק מחקרי במשמעת בבתי ספר ובקשר שבינה לבין הישגי התלמידים הם. המחקר הנוכחי מהווה חלק מפרויקט בין לאומי בראשותו של פרופ’ ריצ’ארד ארום (Richard Arum) מאוניברסיטת ניו יורק, העוסק בנושאים אלו בתשע מדינות (ארצות הברית, קנדה, צ’ילה, יפן, קוריאה, רוסיה, איטליה, הולנד וישראל). המחקר מתבסס על נתוני TIMSS 2003, אשר מתמקדים בהישגיהם של תלמידי כתה ח’ במתמטיקה ובמדעים. בנוסף, נשאלו התלמידים, מנהלי בתי הספר והמורים על סוגים שונים של בעיות משמעת, קוּרבנוּת ואלימות ותדירותן בבתי הספר. במחקר הישראלי השתתפו מעל 4000 תלמידים מכ-150 בתי ספר. ממצאי המחקר מראים כי בין הארצות שנחקרו, רמת המשמעת הבית ספרית בישראל היא נמוכה מאד. נתונים אלו אינם מפתיעים, שכן צפיפות הכתות בישראל, שכרם הנמוך של המורים והפערים החברתיים בין תלמידים בישראל ידועים. המחקר השווה את רמת המשמעת בבתי ספר ממלכתיים עבריים וערבים ובבתי ספר ממלכתיים דתיים, ומצא כי בבתי ספר ערבים המנהלים מדווחים על שכיחות נמוכה יותר של בעיות משמעת מאשר בבתי ספר יהודים חילוניים. בין בתי ספר דתיים ובתי ספר חילוניים במגזר היהודי לא נמצא הבדל משמעותי. נמצא גם שבעיות משמעת נפוצות יותר בבתי ספר בהם לומדים תלמידים משכבות חברתיות נמוכות יותר. הממצא המרכזי של המחקר הוא שרמת המשמעת בבית הספר משפיעה על ההישגים הלימודיים של תלמידיו.  עם זאת, השפעת המשמעת על הציונים איננה גדולה כפי שאפשר היה לשער. ממצאי המחקר מלמדים שגם שיפור ניכר ברמת המשמעת בישראל לא צפוי לשפר את הישגי התלמידים במידה ניכרת.