סיכון למחשוב בשוק העבודה בישראל

עבודה זו מציגה מיפוי עדכני של שוק העבודה הישראלי באמצעות שימוש בנתוני סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC). המחקר מתמקד בזיהוי האוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה יותר להיפגע עקב אוטומציה ובזיהוי המיומנויות הנדרשות הלוקות בחסר בקרבן.

אוטומציה של שוק העבודה בישראל ובעולם

מיפוי שוק העבודה בישראל מראה כי שיעור המשרות בסיכון לאוטומציה די דומה לשיעור במדינות האחרות ב-OECD, ושמשרות שדורשות כישורים כגון יצירתיות ואינטיליגנציה חברתית נמצאות בסיכון נמוך יותר.

• כ-15% מהמשרות בישראל הן ברמת סיכון גבוהה למחשוב, 54% ברמת סיכון בינונית, ו-31% ברמת סיכון נמוכה (שיעור גבוה מממוצע ה-OECD).
• שיעור גבוה של משרות הנמצאות בסיכון גבוה למחשוב הן בענפי הבינוי והתעשייה, שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות, ושירותי אירוח ואוכל.

• בענפים כמו אמנות ובידור, מידע ותקשורת, חינוך וביטחון, נמצא שיעור נמוך של משרות בסיכון גבוה למחשוב.

  העובדים בסיכון לאוטומציה

קיימים הבדלים בתדירות השימוש במיומנויות שזוהו כמיומנויות נדרשות בשוק העבודה העתידי. בהתאם לכך, קיים שוני במידת הסיכון בקרב עובדים לפי קבוצת גיל, רמת השכלה, מגדר וקבוצת אוכלוסייה.

קבוצות גיל:

• בקרב צעירים בגילי 16–24 יש שיעור גבוה יותר של משרות בסיכון גבוה למחשוב.
• בקרב גברים יהודים חלה ירידה בשיעור המשרות בסיכון בגילי העבודה 25–54, לעומת עלייה בשיעורן לקראת היציאה משוק העבודה – גילי 55–65.
• גברים ערבים בכל קבוצות הגיל הם בעלי שיעור משרות בסיכון גבוה יותר, הן בהשוואה ליהודים והן בהשוואה לממוצע ב-OECD.

רמת ההשכלה:

• פיקוח על משתנים סוציו-דמוגרפיים מראה כי ככל שרמת ההשכלה עולה – כך יורד הסיכון למחשוב.
• השכלה תיכונית מפחיתה את הסיכון למחשוב בכ-5 נקודות אחוז בהשוואה להשכלה נמוכה מתיכונית.
• השכלה גבוהה מפחיתה את הסיכון בכ-15 נקודות אחוז בהשוואה להשכלה נמוכה מתיכונית.

מגדר וקבוצות אוכלוסייה:

• נשים, ובפרט נשים יהודיות שאינן חרדיות, נמצאות בסיכון גבוה יותר לעומת גברים, ובפיקוח על משלח היד הפערים גדלים לרעתן.
• כמחצית הגברים הערבים מועסקים בתעשייה, בינוי והפעלת מכונות – משרות המאופיינות בשיעור גבוה של סיכון למחשוב.
• בקרב ערבים וערביות נמצא שיעור תעסוקה גבוה יחסית במשלחי יד בלתי מקצועיים שאינם דורשים מיומנויות גבוהות והכשרה.
• בקרב האוכלוסייה החרדית בולטת קבוצת משלחי היד האקדמיים – מרביתם בתחום החינוך, המאופיין בסיכון נמוך למחשוב.

תדירות השימוש במיומנויות שזוהו כמיומנויות נדרשות בשוק העבודה העתידי:

• בקרב האוכלוסייה הערבית, תדירות השימוש במיומנויות אלו נמוכה בהשוואה ליהודים ולממוצע ב-OECD.
• גברים יהודים שאינם חרדים משתמשים במיומנויות אלו יותר מגברים ומנשים מכל קבוצות האוכלוסייה ואף יותר מגברים ונשים ב-OECD, בעיקר במיומנות של פתרון בעיות מורכבות ותכנון עבור אחרים.
• תדירות השימוש במיומנויות אלו גדלה עם העלייה בגיל, ומגיעה לשיאה בגילי 36–54.
• בקרב ערבים רק כ-43% משתמשים במחשב בעבודתם (מיומנות חשובה לשוק העבודה העתידי), לעומת 77% בקרב יהודים שאינם חרדים.

כלים להתמודדות עם השינויים הצפויים

ביחס למדינות ה- OECD, בישראל ישנו שיעור גבוה של אי השתתפות בלימודים או הכשרה בקרב המעוניינים בכך בשל עלות יקרה מדי. כלי מרכזי המאפשר נגישות לרכישת כישורים, ובעיקר לאוכלוסיות הפגיעות, הוא מערך ההכשרות המקצועיות שמפעילה המדינה. לשם הרכבת מערך הכשרות יעיל נדרש מידע איכותי על הכישורים הנדרשים; מעבר לסקר המיומנויות נדרשים סקרי מעסיקים שישקפו את צורכיהם וישלימו את התמונה.