עד כמה בריאים?

מדינת ישראל מצליחה, לאורך זמן, להביא לשיפור מתמיד בבריאות האוכלוסייה, כמתבטא בהארכת תוחלת החיים ובצמצום תמותת תינוקות. השיפור איננו ניכר רק במודדים של ישראל כשלעצמם אלא גם בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. גם בתחום הפערים בבריאות בתוך המדינה חלה התקדמות, המתבטאת בצמצום בפערים בין קבוצות שונות בישראל. עם זאת, הפערים בין ישראלים, ובפרט בין יהודים וערבים, עדיין משמעותיים, והם אחד מן האתגרים המרכזיים, הניצבים בפני מערכת הבריאות בשנים הבאות.מאמרו של דב צ’רניחובסקי, המופיע ב ” דו”ח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2009″ של מרכז טאוב, בוחן לעומק את מערכת שירותי הבריאות בישראל ולהלן חלק מן הממצאים העיקריים שהתייחסו לביצועיה של מערכת בריאות הציבור בפועל.

תוחלת החיים של האוכלוסייה היא אחד המודדים המקובלים ביותר להצביע על בריאות האוכלוסייה. המודד מצביע על מספר השנים הממוצע שאדם צפוי לחיות מלידה על בסיס שיעורי התמותה הקיימים של האוכלוסייה בזמן נתון. תוחלת החיים, אם כן, מביאה בחשבון את מצב בריאותם של בני המדינה בכל הגילאים.

איפה עומדת תוחלת החיים בישראל בהשוואה למדינות אחרות? בתרשים הבא מוצגת השוואה של תוחלת חיים מאז שנת 1980 בישראל, ובתוכה המודדים לגבי יהודים ולא-יהודים בישראל, לעומת המדינות המפותחות, ובתוכן ארה”ב בנפרד ומדינות OECD (להן חושב ממוצע ללא ארה”ב).

בתחילת התקופה, ב-1980, תוחלת החיים של יהודים בישראל, של ארה”ב ושל יתר מדינות ה-OECD הייתה ברמה  כמעט זהה של כ-74 שנים. באותה עת תוחלת החיים של לא-יהודים בישראל הייתה נמוכה בשנתיים. מאז תוחלת החיים בישראל עלתה מהר יותר מאשר במדינות המפותחות האחרות. בעוד תוחלת החיים בארה”ב עלתה בארבע שנים וביתר מדינות הOECD בשש שנים, הרי בישראל, אצל יהודים ולא-יהודים כאחד, השיפור היה בכשבע שנים. בשנים האחרונות תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע  ב-OECD , ואף אצל הלא-יהודים בישראל תוחלת החיים גבוהה מזאת של תושבי ארה”ב.

בתרשים השני המתייחס לתוחלת החיים, מוצגת השוואה של תוחלת החיים של יהודים ולא-יהודים בישראל לזאת של מדינות OECD ולמדינות שכנות. יהודים ישראלים נהנים מתוחלת חיים מהגבוהות בעולם; רק בארבע מדינות בעולם תוחלת חיים גבוהה יותר. לגבי הלא-יהודים בישראל, למרות השיפור המשמעותי בתוחלת החיים שלהם ו למרות שתוחלת החיים שלהם גבוהה מזאת של מדינות שכנות ואף לעומת ארה”ב ו דנמרק, היא עדיין נמוכה לעומת מממוצע הOECD ולעומת רוב המדינות המערביות המפותחות.

מודד מקובל  נוסף של בריאות הציבור ושל האפקטיביות של מערכת הבריאות הוא המודד של תמותת תינוקות. בעוד המודד של תוחלת חיים אוצר בתוכו מידע על תוצאות בריאות לאורך כל מחזור החיים, המודד של תמותת תינוקות מתמקד בפרק זמן קצר אך קריטי: הישרדות תינוקות בשנה הראשונה לחיים. התרשים השלישי להלן מצביע על ההישגים של ישראל לפי מודד זה, הדומים לאלו של תוחלת חיים. בשנת 1960 שיעורי תמותת תינוקות של יהודים בישראל, של אוכלוסיית ארה”ב, וביתר מדינות ה-OECD היו כמעט זהים; כאשר בקרב לא-יהודים בישראל השיעורים היו גבוהים יותר, כמעט כפול. מאז ניכרת ירידה משמעותית בכל המדינות, ממעל 25 לכל 1000 לידות חי לפחות מ-10. השיפור בישראל עלה על השיפור בארה”ב וגם עלה במעט על זה של יתר מדינות ה- OECD (בממוצע ללא ארה”ב). השיפור אצל הלא-יהודים בישראל היה הגדול מכולם, ועד אמצע העשור האחרון שיעור תמותת התינוקות אצלם השתווה לזה של ארה”ב.