על קצה המזלג: תמונת מצב המדינה לשנת 2019

תמונת מצב המדינה לשנת 2019 שיצאה לאור בחודש שעבר במרכז טאוב והופקה בתמיכתה הנדיבה של קרן קורת מספרת את סיפורן של החברה והכלכלה בישראל. התמונה הכללית שעולה מהדוח מציגה עלייה ברמת החיים לצד אתגרים רבים ומקום לשיפור.

במערכת החינוך בישראל ניכרים בשנים האחרונות סימנים של התחזקות לצד סימנים של חולשה מתמשכת. כך למשל, ההוצאה לתלמיד בישראל גדלה בין 2010 ו-2015 בכ-25%, בעוד במדינות מפותחות אחרות (מדינות ה-OECD) הגידול היה של כ-4% בלבד. עם זאת, במונחים ריאליים ההוצאה לתלמיד בישראל עדיין נמוכה מהממוצע במדינות האחרות. כך גם בתוצאות הבחינות הבין-לאומיות: השיפור בציונים בישראל גדול יותר מאשר במדינות האחרות, אך הם עדיין נמוכים מממוצע הציונים במדינות אלו.

מאמציו של משרד החינוך להגדיל את שיעורי הזכאים לתעודת בגרות בחמש יחידות במתמטיקה ואנגלית, והתגברות המודעות הציבורית לחשיבות ולתועלת של מקצועות אלו לשילוב מיטבי בשוק התעסוקה, הובילו לעלייה של 20% מאז שנת 2013 במספר התלמידים הניגשים לבגרויות אלו.

נוסף על כך, שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי (אחת המטרות המוצהרות של שרי החינוך בשנים האחרונות) גדל בקרב רוב האוכלוסייה הישראלית, ובסך הכול חלקו של החינוך הטכנולוגי עלה ל-40% מכלל תלמידי כיתות י"ב בשנת 2017. הגידול הרב ביותר היה במספר התלמידים שלומדים במסלול הטכנולוגי הגבוה, המאופיין בהישגים גבוהים ובשיעור גבוה של זכאים לבגרות, כאשר חלק לא פרופורציונלי של תלמידים במסלול הזה מגיע מרקע כלכלי-חברתי חזק. מספר בתי הספר המציעים לימודים אלו גדל גם הוא.

עם זאת, יש הבדלים בין המגזרים השונים ובין המגדרים. שיעור התלמידים הערבים הלומדים במסלול הטכנולוגי הגבוה נמצא בעלייה חדה, בייחוד בקרב דרוזים ובדואים, והוא גבוה משיעור היהודים הלומדים בו. שיעורי הזכאות לבגרות במסלול הגבוה דומים בין יהודים לערבים (כ-85%), ואפילו בקרב הבדואים הזכאות לבגרות בשנת 2017 עלתה ל-74%. מדובר במגמה חיובית מאוד שיכולה להביא בעתיד להשתלבות טובה יותר של האוכלוסייה הערבית במסלולים יוקרתיים יותר בשוק העבודה.

בהשוואה מגדרית, במגזר היהודי שיעור התלמידות במסלול הגבוה של החינוך הטכנולוגי קטן במידה ניכרת משיעור התלמידים, בייחוד בבתי ספר ממלכתיים-דתיים, ואילו במגזר הערבי התמונה הפוכה. גם במקרה זה השינוי בולט במיוחד בחינוך הדרוזי והבדואי, כאשר בקרב הבדואים הפער בין הבנות לבנים הוא הגדול ביותר: שיעור הבנות הלומדות במסלול הגבוה עלה מ-6% ל-21% בין 2006 ו-2017, ואילו בקרב הבנים הוא עלה מ-6% ל-12% בלבד.
שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה הוסיפו לעלות, ואילו שיעור האבטלה ירד לשפל היסטורי – 3.5%. השיפור הגדול ביותר היה בקרב נשים, ובייחוד בקרב נשים ערביות, וניכר שהעלייה החדה בתעסוקה שלהן מתואמת עם העלייה הגבוהה בהשכלה ובשיעור הלומדות באקדמיה. שינויים אלו צפויים להמשיך להשפיע במידה רבה על התפתחויות בחברה הערבית.

הגידול בהשתתפות בכוח העבודה הושפע גם מפעולות שנקטה המדינה, שנועדו לעודד את השתתפותן של אוכלוסיות שונות בשוק העבודה. עם פעולות אלו נמנות בין השאר תוכניות לשילוב ערבים וחרדים בשוק העבודה, הרחבת הנגישות של מענקי עבודה (מס הכנסה שלילי), השקעות במעונות יום, ותוכנית "נושמים לרווחה" של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (בשיתוף ארגון הג'וינט וקרן רש"י). עם זאת, ההוצאה על מדיניות פעילה בשוק העבודה, כלומר על תוכניות שנועדו לעודד את שילובן המיטבי של אוכלוסיות שונות בשוק העבודה (הכשרות מקצועיות, מימון מרכזי תעסוקה ותוכניות לשילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה), היא מהנמוכות בקרב מדינות OECD.

אותו חוסר בהשקעות להגדלת המיומנויות של העובדים עד לתקופה האחרונה מורגש היטב בתוצאות סקר PIAAC, סקר מיומנויות מבוגרים של ה-OECD שבוחן את רמת המיומנות של עובדים בגילאי 16-65. הסקר מראה כי רמת המיומנות בקרב העובדים המיומנים ביותר בישראל דומה לזו שבמדינות אחרות, אך בקרב עובדים מיומנים פחות היא נמוכה יחסית, וככל שבוחנים את רמות המיומנות של העובדים החלשים יותר, הפער הולך וגדל.

כפועל יוצא מכך, קיימים הבדלים גדולים בין מיומנות העובדים במגזר ההיי-טק (שהם לרוב בין המיומנים ביותר במשק) לשאר העובדים במשק: הדירוג של עובדי ההיי-טק גבוה בסטיית תקן שלמה כמעט מהעובדים בשאר המשק – פער גדול הרבה יותר מבמדינות האחרות. המצב מדאיג במיוחד בקרב ערבים, שרמת המיומנות שלהם נמוכה במיוחד בכל חלקי ההתפלגות. ממצאי הסקר מצביעים על צורך דוחק לחזק את האוכלוסיות החלשות במדינה.

סקירה קצרה זו היא רק טעימה קטנה מתמונת מצב המדינה. אנו מזמינים אתכם לקרוא עוד על סיפורה של הכלכלה והחברה בישראל בנושאי מצב המשק ורמת החיים, דמוגרפיה, חינוך והשכלה גבוהה, תעסוקה, בריאות ורווחה.