שוק העבודה: מבט־על

בשנת 2019 היו שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ושיעורי התעסוקה גבוהים (81% ו-78%) ודומים ברמתם ל-2018, והשכר הריאלי הוסיף לעלות, אך בקצב איטי מבשנים קודמות.

תעסוקת ערבים וחרדים

בקרב הערבים שיעור התעסוקה עודנו נמוך ויש לו פוטנציאל צמיחה, בקרב גברים ונשים כאחד, וכך גם בקרב הגברים החרדים.

• שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה בשנים האחרונות, אך ב-2019 הוא כמעט לא השתנה. לאור השיפור בנתוני החינוך וההשכלה הגבוהה בקרבן, צפויה עלייה בשיעור התעסוקה שלהן בשנים הקרובות.
• בקרב גברים ערבים ניכרת ירידה בשיעור התעסוקה מאז 2017. הירידה גדולה במיוחד בקרב בני 20–24: מ-67% ב-2017 ל-61% ב-2019.
• בקרב נשים חרדיות שיעור התעסוקה גבוה על אף פריון הילודה הגבוה, והוא דומה בקרב נשואות ולא נשואות.
• שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים (כ-51%) נמוך משהיה ב-2015, ובקרב חרדים שלמדו בכולל הוא נמוך ב-31% מזה של אלה שלא למדו.

התעסוקה בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD

בהשוואה למדינות OECD, שיעורי התעסוקה של גברים ונשים בישראל קרובים לחציון התעסוקה, אך ההבדלים גדולים בין המגזרים.

• שיעור התעסוקה של נשים וגברים יהודים לא-חרדים מדורג גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD, אך בקרב גברים ונשים ערבים שיעור התעסוקה סמוך לתחתית הרשימה.
• שיעור התעסוקה גבוה במיוחד בקרב נשים יהודיות לא-חרדיות (כ-82%), וחרדיות (74%), על אף פריון הילודה הגבוה יחסית (2.6 ו-7 ילדים לאישה, בהתאמה).
• ה־ OECD דירג את ישראל במקום הרביעי מהסוף מבחינת איזון משפחה וקריירה: שיעורי התעסוקה ופריון הילודה הגבוהים כנראה מקשים מאוד על הורים ישראלים לשלב בין עבודה, משפחה ופנאי.

משפחה ועבודה בישראל

כמחצית האוכלוסייה בגילי 25–64 חיה במשקי בית עם ילדים מתחת לגיל 18, מהם 71% משקי בית זוגיים. שיעור משקי הבית החד-הוריים מכלל האוכלוסייה קטן (8%).

• נכון ל-2017, ב-40% ממשקי הבית הזוגיים שני בני הזוג מועסקים במשרה מלאה, וב-37% מהם האב עובד בהיקף משרה גדול מהאם.

• ב-51% ממשקי הבית של יהודים לא-חרדים שני ההורים עובדים במשרה מלאה, לעומת 25% ממשקי הבית הערביים ורק 13% ממשקי הבית החרדיים. ב-43% ממשקי הבית החרדיים אף אחד מבני הזוג אינו מועסק במשרה מלאה, לעומת 15% בקרב ערבים, ו-11% בלבד בקרב יהודים לא-חרדים.
  • רק 56% מהעובדות ו-59% מהעובדים העידו על שביעות רצון מהאיזון בין העבודה לשאר תחומי חייהם. ככלל, נמצא כי רמת שביעות הרצון של אנשים ללא ילדים מתחת לגיל 18 גבוהה יותר, וזו של יהודים לא-חרדים היא הנמוכה ביותר.

תעסוקה לפי גיל

בכלל האוכלוסייה שיעורי התעסוקה עולים בגילים 25–40, ולאחר מכן יורדים.

• בקרב גברים יהודים לא-חרדים שיעור התעסוקה עולה עד גיל 39 ואחריו יורד, בעיקר לקראת הפרישה בגילי 65-69. שיעור התעסוקה של גברים הערבים יורד לאורך כל טווח הגילים, ואילו שיעור התעסוקה של החרדים נמצא בעלייה עד גיל 50.
• בקרב יהודיות לא-חרדיות שיעור התעסוקה יציב עד סביבות גיל 54, בעוד בקרב חרדיות וערביות מתחילה ירידה בתעסוקה בגיל צעיר יחסית, וניכרת ירידה חדה מגיל 50.