המערכת משיגה זאת באמצעות רמת המקורות הבלתי מבוטלת והאיכותית, בעיקר בתחום כוח האדם. האתגר העומד בפני המערכת, בהתמודדותה עם השינויים במערכת המימון בעיקר, לטובת המימון הפרטי, הוא לשמר את הקיים תוך ניסיון לשפרו. בעקבות השינויים מסתמנת הרעה מסוימת בשביעות הרצון מהמערכת וקיים חשש שהשינויים בהרכב המימון יביאו גם להרעה יחסית בבריאות האוכלוסיות החלשות, אשר נגישותן היחסית לשירותי הרפואה פוחתת.
השנה ימלא עשור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אשר העניק זכות יסוד לסל שירותי רפואה לכל תושב בישראל והסדיר את מערכת המימון המבטיחה זכות זו בצורה הוגנת ושוויונית. החוק הוא נדבך ראשון במאמצי הרפורמה של מערכת הבריאות הישראלית כפי שהוצעה במקור על-ידי "ועדת נתניהו" ולאחרונה על-ידי "ועדת אמוראי". נדבכי רפורמה חשובים אחרים, אשר נוגעים לחוק באופן ישיר ועקיף, הם נושאים אשר אינם מגיעים לידי מימוש על אף שהמערכת עוסקת בהם רבות. אנו מעלים השנה בחלקו השני של הפרק שלושה נושאים כאלה.
החלק הראשון של הפרק הוא סקירה המתמקדת בביצועי מערכת הבריאות בתקופה האחרונה, כפי שהם עולים מהנתונים העומדים לרשותנו. ביצועי מערכת הבריאות נדונים בכמה מישורים: ראשית, נציג כמה ממדים של רמת הבריאות של האוכלוסייה בישראל, תוך התייחסות לשיעורי תמותה בגילים שונים, לתוחלת חיים ולתוחלת חיים "בריאים". שנית, נעמוד על גובה והרכב ההוצאה לבריאות, והשינויים החלים בהם, מבחינת הפרטי והציבורי, במשק ובתקציב המשפחה. שלישית, נציג את השפעות השינויים במימון על השוויוניות במערכת, ונבחן את התפתחות התשומות הריאליות הבסיסיות, כמו שינויים בהיקף הרופאים המועסק במערכת ובמיטות האשפוז. בסעיף הרביעי של חלק זה נתייחס לשביעות הרצון של הציבור ביחס לשירותי הבריאות שהוא מקבל.
בחלקו השני של הפרק, כאמור, אנו דנים בשלוש בעיות יסוד של מערכת הבריאות, שטרם הגיעו לכלל פתרון. הנושא הראשון הוא הקפיטציה או מנגנון ההקצאה לשירותי רפואה, המנתב את מרבית כספי הציבור. המנגנון לא שופר ולא עודכן זה עשור. הנושא השני נוגע לניסיונות בלתי נלאים ומתסכלים להביא לתיאגוד בתי-החולים, לפחות בתי-החולים הממשלתיים על מנת לשפר את תפקוד משרד הבריאות והמערכת. הנושא השלישי שנוי במחלוקת – שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) במסגרת הציבורית. נושא אחר מתחום הבריאות, אשר מוקדש לו פרק מיוחד בספר זה (במדור הסוגיות התחומיות), הוא הרפורמה בתחום שירותי בריאות הנפש בישראל.
המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2004, יעקב קופ (עורך).