תפקידם של השירותים הללו לסייע למגזרים החלשים והפגועים ביותר בחברה: ילדים בסיכון, משפחות במצוקה עמוקה, דרי רחוב, נשים מוכות, נכים, זקנים בודדים ומוגבלים, בני נוער זנוחים, עולים חדשים המתקשים להשתלב בחברה ומכורים לסמים. המערך הכולל בתחום זה מאורגן כך שהשירותים מסופקים על-ידי מגוון גדול של ארגונים: משרדי ממשלה, מחלקות מקומיות לשירותים חברתיים, עמותות מקומיות וארגונים פרטיים-עסקיים. מספר הארגונים גדל עם התפתחות תהליך ההפרטה החלקי המבוצע כעת בכלל השירותים החברתיים ובתוכם בשירותי הרווחה האישיים. ארגונים אלה מספקים לאוכלוסיות שבטיפולם קשת מגוונת של שירותים קהילתיים ומוסדיים.
הדיון בפרק זה מתרכז בהוצאה של משרד העבודה והרווחה ובחלק מההוצאה של המוסד לביטוח לאומי. מכלול הוצאות זה אינו משקף את כלל המשאבים המוקדש לשירותי הרווחה האישיים, הניזונים גם ממשאבים ממשלתיים נוספים (כמו מענקי האיזון של משרד הפנים לרשויות המקומיות), וממשאבים של הרשויות המקומיות, של עמותות (שרבות מהן מקבלות סיוע ממשלתי) וכן גם ממשאבים פרטיים. עם זאת, ההקצאה הממשלתית מהווה מרכיב מרכזי של המשאבים העומדים לרשות שירותי הרווחה האישיים.
המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 1999, יעקב קופ (עורך).