שירותי הרווחה האישיים מופיעים כמרכיב נפרד של ההוצאה, לצד שירותי החינוך והבריאות ולצד ההוצאה הגדולה לתשלומי הקצבאות של המוסד לביטוח לאומי. למרות חלקם הקטן יחסית בהוצאה, שירותים אלה הם אחד הנדבכים המרכזיים של השירותים החברתיים הפועלים בישראל. הם מעניקים מענה חיוני לבעיות ולצרכים של יחידים, משפחות, קבוצות ואף קהילות, שאינם מסוגלים או מתקשים להתמודד עם מצוקות שונות, הפוגעות בתפקודם ובאיכות חייהם ומקשות על השתלבותם בחברה.
החלק הראשון של הפרק סוקר את התפתחות שירותי הרווחה האישיים, הממומנים בעיקר על-ידי הממשלה והרשויות המקומיות ומופעלים על-ידי גופים ממשלתיים ועירוניים וארגונים לא-ממשלתיים רבים (עמותות וארגונים פרטיים-עסקיים). בחלקו השני של הפרק מועלות כמה סוגיות מרכזיות העוסקות במבנה ובתפקוד של שירותי הרווחה האישיים. הסוגיות מחייבות דיון, מסקנות ויישום בעת עיצוב כיווני ההתפתחות של שירותים אלה, במיוחד לנוכח התקופה הקשה והיקף המצוקות עמן עליהם להתמודד.
המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2002, יעקב קופ (עורך).