במחקר נבחנו שתי שאלות: (1) כיצד מתנהלת הרגולציה של שירותי הרווחה האישיים בישראל? מהן החוזקות ומהן החולשות של תהליכי הרגולציה הקיימים? ו-(2) כיצד מתנהלת הרגולציה בתחום שירותי הרווחה האישיים במדינות אחרות? המחקר מתבסס על מספר מקורות: ניתוח משני של מסמכים; ראיונות; ושני חקרי מקרה – האחד בתחום הדיור בקהילה לאנשים עם פיגור, והשני, בתחום המועדוניות לילדים ולנוער בסיכון. כמו כן נערכה בחינה של דוגמאות למנגנוני רגולציה בבריטניה ובהולנד. מממצאי המחקר עולה, כי למרות השינוי המתחולל באופן הספקתם של שירותי הרווחה האישיים ולמרות הדיון המתמשך בשאלת הפיקוח והעשייה בתחום, יש מקום לחיזוק המדיניות הרגולטורית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.